רשימת המשימות והמטלות שלכם בלתי נגמרת אבל שום דבר לא מתבצע? עולים עוד ועוד רעיונות, אבל המשימות הפתוחות נשארות פתוחות לאורך זמן, יושבות עליכם ומציקות לכם?
זה יכול לנבוע מכל מני סיבות, אבל אחת מהן היא – מיקוד.
אי אפשר, עובדתית, לעשות יותר ממשימה אחת בכל זמן. אי אפשר לכתוב פוסט בבלוג ובאותו הזמן לבדוק מבחנים. פשוט אי אפשר. צריך לעשות קודם את זה ואז את זה. אם אני אהיה עסוקה כל הזמן בלנסות להחליט מה אני עושה קודם, ואזגזג מדבר אחד לשני, אף אחד מהדברים לא יתבצע ואני אשאר מתוסכלת ומבואסת מעצמי.
המפתח הוא מיקוד. נשמע קל ובפועל קשה מאוד. זה אומר להתיישב מול המטלה, להתחיל אותה, ולעבוד עליה עד שמסיימים. לא לקום, לא להסתובב, לא לעשות דברים אחרים תוך כדי. לעשות הפסקות מתוכננת אבל בסוף ההפסקה לחזור לעבוד על אותו הדבר.
תזכירו לעצמכם את זה בכל צורה אפשרית – הדביקו פתק מול העיניים, תכתבו על היד, תגדירו תזכורת בסלולרי… כל דבר שיעזור להחזיר אתכם כל פעם למשימה שעליה אתם עובדים באותו הרגע.
ולא לוותר! אחד הדברים הכי מספקים שיש זה לסמן וי על משימה שפתוחה אצלכם מלא זמן.
תקבעו לעצמכם סדר פעולות להתחלת עבודה. למשל:
- להתיישב מול המחשב
- לקחת נשימה עמוקה
- לכתוב על פתק מול העיניים מה המשימה הנוכחית
- לשים את הסלולרי על שקט ולהרחיק אותו
- לסגור את כל החלונות הלא רלבנטיים במחשב
- להפעיל טיימר
- לעשות את המשימה
ואם מדובר במשימה ממש גדולה או ממש מציקה, אני מחזירה אתכם לפוסטים הקודמים בנושא: למה טיימר הוא החבר הכי טוב שלכם ואיך להתמודד עם פרוייקטים גדולים.
ועוד הערה קטנה. אם המשימה הזאת מלווה אתכם כבר כל כך הרבה זמן, יש מצב שאולי היא לא כזאת חשובה? אולי היא סתם מעיקה עליכם ואפשר פשוט לא לעשות אותה ולמחוק אותה סופית? נקודה למחשבה.
אז במה הייתם רוצים להתמקד, איזו משימה יושבת עליכם ולא משחררת, וברגע זה החלטתם לשבת ולסיים אותה? ספרו לי בתגובות!
2 תגובות
זה באמת הכי כיף בעולם לסמן וי על משימות! סוג של חיזוק שלילי משמעותי ביותר!
מתחברת מאוד להערה הקטנה בסוף, לפעמים אני סתם מלחיצה את עצמי על משימות ורק בסוף מבינה שבעצם אני יכולה לוותר עליה.
לגמרי! בתור מישהי שאוהבת משימות, לפעמים אני תופסת את עצמי שהמצאתי לעצמי משימה והיא בכלל לא חשובה. 🙂