איך לשמור ולמיין ציורים של הילדים

דף עם שתי מדבקות באמצע.

דף עם קשקוש בצבע אחיד.

דף צביעה של נר חנוכה (ועכשיו בכלל פסח).

שלושים וחמישה דפי צביעה זהים של חד קרן.

בריסטול עצום מקופל לארבע, מרוח בשכבות של גואש.

יצירה תלת מימדית של משה בתיבה.

"קולאז'" הכולל גיבוב של גזרי עיתונים מודבקים זה מעל זה.

 

לא, זו לא תכולת פח האשפה של הגן, זו המגירה של הילד.ה שלכן. כל עמלו של ילדכן הקט, היצירות שהיא עבדה עליהן שעות, מגיעות אליכן בערימה פעם בשבוע ואז אתן ניצבות מול הדילמה ההורית הנצחית – איך לזרוק? מה לזרוק? מתי לזרוק? איך מחליטים? הילד לא יעלב? לעשות את המיון איתה או בלעדיה?

אם אין לכן את התשובות, אתן מניחות את הציורים בערימה "מסודרת" על שולחן האוכל, או דוחפות למגירה מתפקעת בבית, ובסוף אולי זורקות הכל בבת אחת ביאוש.

 

אך אל דאגה, אני כאן לעזור!

זו השיטה שלי ואני מאמינה שהיא תתאים כמעט לכולן. מוכנות? קדימה:

 

1. לערב את הילדות.ים במיון?

מאוד תלוי בגיל. כשהן היו קטנות, בכלל לא עירבתי אותן במיון כי זה היה מסובך מדי. ניסיתי, אבל הן רצו לשמור הכל וזה לא היה פרקטי. חיכיתי שהן ילכו לישון ומיינתי בעצמי, ובחיי שמעולם לא שמעתי פה בבית "אמא! איפה הדף שבו ציירתי שלושה עיגולים ירוקים ואחד כחול?".

אבל כשהן גדלו, התחלנו למיין ביחד. אצלי גפן (הקטנה) מאוד בקלות משחררת יצירות וממיינת יפה, וסתיו (הגדולה) הרבה פחות. אבל בכל זאת הן כבר גדולות יחסית כדי לקחת חלק במיון ואני כבר לא יכולה לזרוק להן על דעת עצמי.

וגם, אל דאגה, כשהן נכנסות לבית הספר המצב משתפר פלאים.

 

2. מיון ביום שבו מגיעה הערימה

אין שום סיבה שבעולם לשמור ערימה של ציורים מהגן יותר מיום אחד בבית. למיין תמיד באותו היום!

 

3. מה לשמור?

א. יצירות של דברים שהן מעולם לא עשו. למשל קולאז' ראשון, פעם ראשונה שמדביקות מדבקות על מסלול, ציור ראשון בגואש, פעם ראשונה ששילבו מדבקות וציור ביחד…

ב. יצירות שבהן אני רואה שינוי או התקדמות או משהו חדש. למשל צביעה מדויקת, ציור משפחה/פרחים/קשת בענן/כל דבר אחד בפעם הראשונה, ציור נוף וכן הלאה.

ג. יצירות יפות או מורכבות במיוחד.

 

4. איך לשמור?

בתיק ציור בסגנון הזה. יש לי אחד לכל ילדה.

על כל ציור שאני שומרת אני כותבת חודש ושנה מאחורה, ומניחה בתיק לפי סדר כרונולוגי.

5. האם זה דורש תחזוק?

מינימלי. את התיקייה של הגדולה, שהיא בת כמעט חמש וחצי, מיינתי פעם אחת לפני כחודשיים כי קצת התבלגן לי שם הסדר, ועל הדרך גם זרקתי יצירות שראיתי שהן לא הכי מעניינות.

 

זהו, זה הכל!

ככה יש לי שתי תיקיות שתופסות מעט מאוד מקום בבית, ושמורים לי הציורים הכי ייחודיים של הילדות, ככה שנוכל בכיף יום אחד להסתכל עליהם ביחד ולראות איך הן ציירו, גזרו והדביקו בכל תקופה בחיים שלהן.

ואם מתישהו ארצה לצלם או לסרוק ולהעביר ללופה, יש לי כבר הכל מאורגן וממויין בסדר כרונולוגי.

 

אשמח לשמוע בתגובות אם אימצתן את השיטה, או על שיטות אחרות שעובדות בשבילכן.