להשתלט על הכביסה

שתי המטלות הסיזיפיות ביותר בבית הן: כביסה, וכלים.

בעוד שאת הכלים רובנו מצליחים לשמור תחת שליטה, נראה שהכביסה בבית יכולה לפתח אישיות משל עצמה ולכבוש כל מרחב פנוי.

בפוסט הזה אתן לכם כמה עקרונות של איך להשתלט על הכביסה, ולא לתת לה להשתלט עלינו.

טיפול יומיומי בכביסה

כמו שלא תזניחו את הכלים בכיור במשך שבוע ואז תשטפו הכל בבליץ בסופ"ש (ואם זה מה שאתם עושים – תפסיקו עם זה מייד :), כך גם אל תזניחו את הכביסות במשך ימים ארוכים. כביסה צריך להיות משהו שמתייחסים אליו כל יום.

זה לא אומר שצריך להפעיל מכונה ביום, אבל זה אומר שאחת ליום צריך לבדוק מה מצב הכביסה – האם צריך להפעיל מכונה? האם צריך להוריד מהחבל? לקפל? לשים במקום? תקדישו לזה כמה דקות ביום ותראו איך דברים לא נערמים.

מיון

זה עניין של העדפה אישית, אבל אני לא אוהבת למיין כביסה מראש בסלים ייעודיים, אלא רק כשאני מכניסה אותה למכונה. יש לזה שתי סיבות. הראשונה היא שלא לוקח לי הרבה זמן למיין מכונה אז מיון מראש לא חוסך לי הרבה. השנייה היא תחתונים וגרביים – אם הם לא חדשים לגמרי או בצבע לבן, הם יכולים להיכנס לכביסה לבנה או לכביסה כהה, אז אני פשוט מוסיפה אותם לאיזו כביסה שאני עושה באותו הרגע.

אבל אם סלים עם כמה תאים עושים לכם את זה, אני לגמרי יכולה להבין! זה מסודר ונעים לעין. רק אומרת שזה לא חובה בעיניי.

ארבעת השלבים של טיפול בכביסה

זה עיקרון סופר חשוב שהרבה מפספסים.

לכביסה יש ארבעה שלבים – כיבוס, יבוש, קיפול והחזרה לארון.

הרבה מכבסים ומכבסים ומכבסים, ונתקעים או בשלב הקיפול או בשלב ההחזרה לארון. אז מה עושים כדי להימנע מזה? בדיוק מה שכתבתי בסעיף הראשון – עושים משהו שקשור לכביסה כל יום. אם הכל מקופל ונמצא בארונות, אז תפעילו מכונה. אבל אם הספה שלכם מלאה בבגדים שמחכים לקיפול, אז זו המטלה שלכם להיום, והפעלת מכונה נוספת לא תקדם אתכם לשום מקום.

קיפול

זהו צוואר הבקבוק של הכביסה כי הוא לוקח הרבה יותר זמן מכל שאר השלבים. הטיפ הכי טוב שיש לי בעניין הקיפול זה לעשות משהו אחר תוך כדי. הקלאסי הוא לצפות בטלוויזיה אבל אני לפעמים מקשיבה גם לפודקאסטים או למוזיקה או רואה הדרכות ביוטיוב על דברים שמעניינים אותי. והרבה פעמים אני אקפל דווקא אחה"צ כשאני עם הילדות בזמן שהן משחקות לידי. מי שיושב ליד הילדים בזמן שהם נרדמים יכול לקפל תוך כדי, ולפעמים כשאני יושבת עם חברות אצלי אני מקפלת… הרי כולנו באותה סירה ואני יודעת שהן מבינות לליבי.

פנטזיית הסל הריק

בשתי מילים – ותרו עליה.

אתמול עשיתי חמש מכונות כביסה. חזרנו מקמפינג עם מלא מצעים, בגדים ומעילים, והכל עם ריח של עשן מדורה. אני הייתי בבית אז החלטתי להשתלט על הכל במכה אחת. זו הייתה הרגשה מספקת מאוד כי אשכרה התחלתי עם שני סלים שעולים על גדותיהם וראיתי את התחתית של שניהם בארבע בצהריים. אבל בחמש וחצי קילחתי את שתי הבנות שלי והבגדים מהגן נכנסו לסל הכביסה ושוב הוא לא היה ריק. אז מה, ביום שבו עשיתי חמש מכונות כביסה אני צריכה להתבאס שאני לא רואה את התחתית של הסל? ממש לא! מטלה סיזיפית לעולם תישאר סיזיפית, וגם אם יש רגעים קצרים שבהם תראו את תחתית הסל הם לא ימשכו הרבה זמן וזו בכלל לא המטרה. המטרה היא שהכביסה תהיה בשליטה, שלא תצטרכו לחיות עם ערמות של בגדים לא מקופלים סביבכם ועם סלים מתפקעים. פנטזיית הסל הריק היא מיותרת.

ולמה זה בכלל חשוב?

מעבר למובן מאליו, שהוא שאנחנו רוצים לנהל את מטלות הבית במקום שהם ינהלו אותנו, יש פה עוד עניין. אם הכביסה לא מטופלת, אנחנו לא יודעים באמת כמה בגדים יש לנו או לילדים שלנו. אנחנו יכולים לקנות הרבה יותר מדי רק כדי "לפצות" על זה שחצי מהבגדים נמצאים כל הזמן מחוץ לארון, באחד מהשלבים של הכביסה. יש פה עניין של חיסכון כלכלי וגם סביבתי. אם יש לכם ערימות של כביסה לקיפול על הספה ובעקבות הפוסט תעשו שינוי, אני בטוחה שתראו את זה בעצמכם.

בהצלחה!