הכותרת המלאה של הפוסט צריכה להיות: למה טיימר הוא החבר הכי טוב שלכם כשאתם מתמודדים עם פרוייקטים גדולים, עם סידור הבית, עם מטלות משמימות או לחילופין דברים גדולים שדווקא כן בא לכם לעשות אבל אתם לא מוצאים לזה את הזמן.
סקרנים לגלות את התשובה? המשיכו לקרוא.
מכירים את הפרוייקטים האלה שיוצא לכם המיץ מהם עוד לפני שבכלל התחלתם? שאתם כל פעם אומרים שתתיישבו עליהם ואף פעם לא באמת עושים את זה? שברגע שאתם מתחילים אותם אתם מייד נזכרים במשהו "דחוף" אחר שצריך לעשות באותו הרגע?
מניחה שכן, אבל אם לא אז אתן כמה דוגמאות:
לסדר את הבית
להכין אלבומים
לעצב מחדש חדר בבית
לכתוב עבודה ללימודים
להכין פרזנטציה ענקית
למיין סוף סוף את כל ה…. (תמונות במחשב, תלייה בארון, משחקים של הילדים, חומרים מהלימודים, הכניסו את שלכם כאן)
לענות לכל המיילים שהצטברו
להכין תיקייה מסודרת לניירת
יש? אוקיי. אז קודם כל בואו נגדיר את הבעיה: הבעיה היא שאף אחד מהדברים האלה הוא לא אפשרי.
אז מה, אתם בטח חושבים לעצמכם, היא באה לבאס אותנו עכשיו? ממש לא! אבל תחשבו על זה. מה זה, למשל, "לכתוב עבודה"? זה באמת אפשרי לשבת עכשיו מול המחשב ולכתוב עבודה? אז זהו, שלא. אפשר לשבת לקרוא מאמר. אפשר לשבת לחפש פריטים ביבליוגרפיים. אפשר לשבת לכתוב את הפרק הראשון. אבל מה זה "לכתוב עבודה"? זה לא אומר כלום. עכשיו ישבתי מול המחשב לכתוב עבודה, אבל מה אני בעצם עושה? אין פלא שמתיישבים ומייד מגיעה תחושת הלאות והיאוש, עוד לפני שהתחלנו.
ומה זה, למשל, "לסדר את הבית"? אפשר באמת לסדר בית? התשובה היא לא. אפשר לסדר את החולצות, אפשר לסדר את המגירה הראשונה משמאל, אפשר להרים חפצים מהרצפה וכו' וכו'. "לסדר את הבית"? זה מייד גורם לנו לשבת על הספה עם הרגליים למעלה ולברוח לאיזו סדרה מטופשת. ובצדק. זו מטלה בלתי אפשרית.
עכשיו כבר הבנתם שכל מטלה גדולה צריך לחלק למקטעים קטנים, ואני מאה אחוז בעד זה ומציעה ליישם את זה כבר מעכשיו. אבל מה אם לא בא לי להתחיל עכשיו לתכנן לפרטי פרטים? טוב ששאלתם – פה נכנס לפעולה חברי הטוב הטיימר.
הינה מה שעושים. נניח הפרוייקט הוא סידור הבית. אתם מקציבים לעצכם זמן מוגדר מראש. למשל – חצי שעה. שמים טיימר על חצי שעה, ופשוט מתחילים. מה שתספיקו – תספיקו. מה שלא – אז לא! יחכה לחצי השעה שבה תסדרו שוב מחר.
ומה ההיגיון בזה?
- אתם תתפלאו כמה אפשר להספיק בחצי שעה, כאשר אתם ממוקדים במטרה. אפשר גם פחות. לדברים מסוימים אפשר גם 5 דקות.
- סיכוי מאוד קטן להסחות דעת ומשיכות זמן כי אתם יודעים שזמנכם מוגבל.
- יש התחלה וסוף, זה לא פרוייקט אינסופי ולכן הפסיכולוגיה שמייאשת אתכם מראש לא פועלת את פעולתה. זה משהו שאפשר להכיל.
- תמיד יש חצי שעה. או עשרים דקות. או עשר. עדיף להשתמש בזמן שכן יש כדי להתקדם במה שרוצים להתקדם, במקום להגיד שאין זמן ואז לא להתקדם בכלל.
הכי טוב שאתם יכולים לעשות עכשיו זה לבחור את הפרוייקט שהכי מציק לכם, וכל יום לשים טיימר על חצי שעה ופשוט להתנפל עליו. ובבקשה, גם אם אתם בשוונג, מאוד חשוב לעצור אחרי שהטיימר עוצר, אחרת סעיף 2 לאט לאט יפסיק לפעול את פעולתו ואתם שוב תתייאשו.
מה אתם אומרים, תיישמו? מה הפרוייקט שלכם? אני משוכנעת שתהיו מופתעים כמה מהר תצליחו להשתלט עליו ככה. באחריות.
2 תגובות