אם יש לכם ילדים אתם בוודאי מכירים את העניין של חומרי יצירה שהולכים וגודשים לכם את הבית, ואת פינת היצירה המבולגת. זה מתחיל בחוברות צביעה, טושים, גואש, מדבקות… ואז ממשיך עם פונפונים, מקלות ארטיקים, מנקי מקטרות, חותמות, וושי טייפ, יצירות תלת מימדיות לצביעה… להמשיך או שזה כבר נשמע מספיק מוכר?
ואז נולד עוד ילד וההתלבטות היא מה להשאיר זמין ומה להחביא, ואיך.
בעצם שאלת השאלות היא איך לאחסן, איך לארגן, מה צריך להיות נגיש ומה מוציאים רק במידת הצורך.
אז כרגיל אני כאן עם הצעות!
אחסון לעומת נגישות
זה פשוט תלוי בגיל הילדים. אצלי מתרוצצת בנדיטית בת שנתיים וחצי שיכולה תוך דקה לשפוך מיכל גואש או למרוח דבק על כיסאות האוכל. אז כל מה שבחוץ, לא יכול לגרום ליותר מדי בלאגן ונזק.
כשהיא הייתה קטנה יותר היא גם הייתה פותחת טושים ומקשקשת על עצמה ועל הקירות, אז פחות דברים היו בהישג יד – בהמשך אראה בדיוק איך עשיתי את זה ושמרתי על הנוחות.
השאלה הנוספת היא הסבילות שלכם לבלאגן. כמו שקל מאוד לנחש – שלי אפסית. אז כל דבר שיכול להתפזר מקבל מקום של כבוד במגירה.
איך לאחסן?
מה שמאחסנים, כלומר לא מה שנגיש, כדאי לארגן לפי קטגוריות ולהשתדל שזה יהיה קל לשליפה.
מודה, אצלי מדובר בכמויות וזה לא הדבר הכי מסודר בבית. אבל זה במגירות אז לא רואים. המגירות הן של יחידת מדפים שיש לנו בחדר העבודה, אבל כל סוג של מגירות יתאימו לאחסון כזה. במגירה הכל נגיש ובהישג יד.
מגירה לדפים ומדבקות:
מגירה לצבעים, טושים, גואש, דבק, מספריים וכו':
ומגירה עם מקלות ארטיקים, פונפונים, מנקי מקטרות, איפור… וגם כל מני חומרים לעטיפה, לוחות מחיקים, ובקיצור – שונות:
המגירות האלה יכולות להיות יותר מסודרות, אבל זה מאוד נמוך בסדר העדיפויות שלי. בגלל שיש חוקיות לסידור ובכל מגירה יש דברים מסוימים, אני מוצאת כל מה שצריך סופר מהר אז לא קריטי איך זה נראה. אם אצלכם אין חלוקה לקטגוריות – זה המפתח כאן.
אלה מגירות שנכון לעכשיו לילדות אין גישה אליהן – אני זו שמוציאה משם דברים אם הן מבקשות משהו ספציפי. בהמשך, כשארצה שלסתיו תהיה גישה לחלק מהדברים, אני אעשה סדר בהתאם ואקדיש מגירה אחת לחומרי יצירה שהיא תוכל ללכת אליה, לפתוח ולקחת מה שצריך.
ריהוט של פינת היצירה
בפוסט הזה אפשר למצוא את כל הפרטים על העגלה, השולחן, הכיסאות וכו' (רמז – הכל איקאה).
פינת היצירה
זה החלק שבעיניי מאוד קריטי שיהיה מסודר ונוח, כי המטרה מבחינתי היא שהילדות יוכלו לגשת אליו בצורה חופשית בכל פעם שיתחשק להן ולעשות יצירה.
מבחינת מה צריך להיות שם – זה כבר תלוי במה הילדים שלכם אוהבים לעשות. שלי אוהבות מאוד לצייר אז יש המון דפים, טושים, צבעים וחוברות צביעה. תכף תראו מה עוד. אבל אם הילדים שלכם יותר בקטע של לגזור ולהדביק, או של מדבקות, או כל דבר אחר, אז כמובן שמה שנגיש יהיה בהתאם.
וזו פינה שצריך לתחזק אותה באופן קבוע. למשל ככה היא נראתה אצלנו אחרי כמה שבועות של הזנחה:
לא סוף העולם, כן? אבל אפשר הרבה יותר טוב מזה. אז במיוחד לכבוד הפוסט התיישבתי לסדר את הפינה ועל הדרך להראות לכם בדיוק מה שמתי בה ואיך סידרתי.
הכל כולל הצילומים לקח לי בערך 40 דקות, לגמרי השקעה משתלמת כשזה משהו שיושב לי באמצע הבית.
אני תמיד מתחילה את הסידור בבדיקה שכל הטושים עובדים ושכל העפרונות מחודדים. את זה גם אפשר בכיף לעשות עם הילדים או להטיל עליהם את המשימה הזאת אם הם קצת יותר גדולים.
אחר כך עברתי על כל הפריטים שנמצאים שם וראיתי מה כבר לא רלבנטי: סוגי יצירה שהילדות פשוט לא אוהבות, חוברות צביעה גמורות וכן הלאה. זרקתי הרבה יותר ממה שחשבתי שאזרוק, שקית לא קטנה. היו גם דברים שזה לא היה מקומם, אז החזרתי למקום.
בעניין הזריקה, ידי הייתה מאוד קלה על ההדק. אין צורך לשמור כל שטות, באמת שיש הרבה יותר מדי ואיכשהו אנחנו כל הזמן מקבלים עוד ועוד.
אחרי זה התחלתי למיין מחדש.
מה נמצא בפינת היצירה והתאמה לקטנטנים
קומה עליונה של העגלה עם הצבעים תלויים עליה, וושי טייפ, מגנטים, פתקים ועוד כמה פיצ'פקס אהובים במיוחד. את הצבעים מיינתי לטושים, עפרונות, וחותמות.
מה שמגניב בכוסות האלה, זה שהן נשלפות. בתקופה שגפן הייתה מקשקשת על קירות, הן היו במקום גבוה ובכל פעם שסתיו רצתה לצייר היא ביקשה והבאנו לה. שימו לב שזה הדבר היחיד שיש כאן פתוח ויכול לעשות נזק, אז בבית עם קטנטנים אפשר לסדר בדיוק ככה ולהוציא את הטושים מהישג יד.
גם קלמר אגב יעשה את אותה עבודה.
בקומה השנייה חוברות עבודה למיניהן, תיק שאפשר לצבוע (כמעט זרקתי אבל אתן לו עוד צ'אנס אחרון), וגליל סגור עם חותמות.
ובקומה התחתונה קופסה עם מדבקות, קופסה עם עוד כמה סוגי צבעים וגם קלמר עם מספריים ודבק, ושבלונות. הקלמר עם המספריים והדבק גם יכול להיות במקום לא נגיש אם יש קטנטנים.
התוצאה הסופית הרבה יותר מאורגנת ונגישה:
וכאמור, בגלל שהילדות שלי הכי אוהבות לצייר, אז על שולחן היצירה תמיד יש דפים חלקים, דפי צביעה וחוברות צביעה.
ובאמת אני מאמינה ש- less is more. באופן כללי בסידור הבית וספציפית בכל מה שקשור לילדים. עומס יוצר אי שקט וחוסר מיקוד. עדיף שיהיו כמה דברים בסיסיים ומדי פעם לשלוף מהמגירה משהו קצת יותר מיוחד ומעניין.
ואם אין שולחן יצירה?
אם אצלכם עובדים בשולחן האוכל, ההצעה שלי היא להכין קופסה (למשל כזאת, ולא לשכוח מכסה) עם הדברים שהילדים הכי אוהבים – צבעים, מדבקות, חוברות וטושים, ולהניח אותה את השולחן בזמן יצירה.
קופסה כזאת גם יכולה לעבוד אם יש שולחן יצירה אבל אין מקום מוגדר לשים את כל החומרים – היא יכולה לשבת מתחת לשולחן או עליו.
עד כאן סידור פינת היצירה! כרגיל אשמח לשמוע בתגובות האם הועיל ואם יש עוד שאלות והצעות.
