מועדון ה- 5 בבוקר: סיכום ותובנות

מועדון ה- 5 בבוקר מאת רובין שארמה הוא אחד הספרים הכי פופולריים של התקופה האחרונה. שמעתי עליו בכל מקום בערך, והחלטתי שבתור מאמנת לאפקטיביות כדאי שאני אקרא אותו ואראה מה העניין.

כבר אני אומרת, לא נהניתי מהקריאה. וזה לא בגלל התיאוריה שלו (שאתייחס אליה בהמשך). אתם מכירים את הספרים האלה שרוצים להעביר מסר או רעיון כלשהו, ומשתמשים בעלילה כדי להעביר אותה? כלומר שהעלילה היא רק מכשיר כדי להגיד את מה שיש לכותב להגיד? "שנת המתנות" של יובל אברמוביץ' זה ספר כזה. גם "באדולינה" של גבי ניצן, ויש עוד הרבה. באופן כללי אני לא אוהבת ספרים כאלה כי וואלה, אני ילדה גדולה ואם יש לכם איזו תיאוריה, אני יכולה להתמודד עם זה שפשוט תסבירו לי אותה.

אבל זו גם לא הבעיה – זו העדפה אישית שלי. הבעיה היא שהעלילה נוראית. כדי להעביר את המסר שלו, שארמה בנה עלילה על מליארדר שהתעשר בזכות מועדון ה- 5 בבוקר ולוקח שני אנשים תחת חסותו כדי ללמד אותם את סודותיו. הדמויות שטוחות לגמרי וסטריאוטיפיות לחלוטין, השיחות ביניהם לא אמינות בשום צורה, שום דבר שקורה בספר לא מעניין, והוא עמוס בציטוטים של כל המי ומי של הפילוסופיה המערבית שכבר בא להקיא מזה. ואני נותרתי לנסות לדלות את התיאוריה שלו מתוך גיבוב השטויות האלה. אני מורה לספרות עם תואר בספרות ואני אומרת לכם – זה כאב לי לקרוא את זה. זו לא ספרות. וזה רק חיזק אצלי את המחשבה שכתבתי קודם – יש לך תיאוריה? תתכבד ופשוט תכתוב לנו אותה. בעיקר אם אתה לא באמת יודע לכתוב.

סחבתי את הקריאה של הספר הזה עד הסוף כי בכל מקרה רציתי להבין מה הסיפור הגדול עם מועדון ה- 5 בבוקר. בכל זאת, רעיון שסחף אחריו המון אנשים. עזרה לי למוטיבציה גם ההחלטה לחלוק בבלוג את התובנות שלי בנוגע לספר, ואולי גם לחסוך מאנשים את הקריאה המתישה בו רק כדי להגיע לשורה התחתונה.

 

אז מה השורה התחתונה?

הרעיון של מועדון ה- 5 בבוקר, בטח ניחשתם, להתעורר כל יום בחמש בבוקר. חמש בבוקר היא שעה שקטה, יש בה פחות הסחות דעת מבשאר שעות היום, אז אפשר לנצל אותה לעשייה. אחרי הקימה, צריך להקדיש 20 דקות לכל אחת מהפעילויות הבאות: ראשית פעילות גופנית, שנית הרהור, ולבסוף צמיחה. זה נקרא נוסחת ה- 20/20/20.

פעילות גופנית – הכוונה פעילות נמרצת שגורמת לכם להזיע.

הרהור – כתיבה ביומן, מדיטציה, תכנון.

צמיחה – סקירת המטרות שלכם, קריאה, למידה.

(אגב ההסבר על נוסחת ה- 20/20/20 נמצא בעמוד 224, מה שגורם לי ברצינות לתהות למה צריך את כל העמודים שלפני זה).

 

מה עושים בחמש בבוקר?

הרעיון הוא לא רק לקום בחמש בבוקר, אלא להשתמש בזמן השקט והפרטי הזה בשביל לעשות פעילויות שיגבירו את הריכוז שלנו, ישפרו את הבריאות שלנו, ימקדו אותנו במטרות שלנו ויצמיחו אותנו כבני אדם. והאופן שבו אנחנו מתחילים את היום שלנו הוא מהותי לאיך ייראה המשך היום. ועם זה אני לחלוטין מסכימה. שגרת הבוקר שלנו הוא מאוד חשובה. אם נקום בבוקר וישר נצלול להודעות בוואטאפ ולרשתות החברתיות, אנחנו נתחיל את היום עם אנרגיות נמוכות ונבזבז את השעות שבהן אנחנו יכולים להיות הכי מפוקסים.

רק שאני לא חושבת שזה צריך להיות בהכרח בחמש בבוקר – מספיק לכוון שעון לחצי שעה מוקדם יותר ממה שאתם מתעוררים בדרך כלל. בחצי שעה הזאת אפשר לעשות מתיחות קלות, ובלי לבדוק את הטלפון וההודעות, לשבת על רשימת המטרות והמשימות להיום – וכבר השגתם הצלחה עצומה. אני מניחה שחסידי השיטה לא יסכימו איתי אבל בעיניי, חמש בבוקר זה סתם מספר. זאת כותרת טובה, אבל זה לא מהותי בכלל.

בקשר לשלוש הפעילויות עצמן (פעילות גופנית, הרהור וצמיחה), אין ספק שאם תקדישו כל בוקר זמן לדברים האלה זה יכול לשפר את החיים שלכם ולהתחיל את היום על רגל ימין. אבל יש גם פעולות אחרות שאפשר לעשות בבוקר שיעזרו להם לעשות את זה. אני אוהבת נגיד לקום בבוקר ולעשות מקלחת טובה שמעירה אותי, ואחרי זה לשבת על היומן והמשימות שלי לאותו היום ועושה תכנון יומי. מה שאני אומרת, זה שלהתחיל את היום ברגל ימין זה דבר נהדר, אבל לא חייבים לעשות דווקא את הפעולות האלה כדאי להשיג את זה.

 

מה עוד אפשר ללמוד מהספר?

במהלך הקריאה ליקטתי עוד כמה תובנות, לא משהו ייחודי אבל תמיד שווה להיזכר:

  1. אנחנו מכורים להסחות דעת. בטוחה שידעתם את זה, אבל תמיד כדאי להזכיר. אפשר להתאמן על היכולת לעבוד בלי הסחות דעת, להרחיק ולהשתיק את הסלולרי, לסגור את הרשתות החברתיות ואת האימיילים ולהתמקד בפעולה אחת בכל זמן.
  2. כל תהליך של שינוי הוא קשה בהתחלה, מסובך באמצעו ונהדר בסופו. זה אומר שכדי לעשות שינוי צריך להתאמץ, וזה בסדר להרגיש שקשה. התוצאה בסוף משתלמת.
  3. מה שאנחנו עושים היום מעצב את העתיד שלנו. כלומר, כל יום יש לנו אפשרות לעשות שינוי זעיר לעבר המטרות שלנו. אם נאסוף עוד שינוי ועוד שינוי, בסופו של דבר נתקדם לכיוון היעדים שלנו.
  4. הטמעת הרגלים: צריך 66 ימים כדי להטמיע הרגל חדש. יש שם הסבר מפורט על זה ודיאגרמה של מה קורה כל 22 ימים וכו', אבל השורה התחתונה היא שצריך להתמיד בהרגל בלי לוותר כדי להטמיע אותו, ובסוף הוא הופך לחלק מהחיים שלנו.
  5. הימנעות ממכשירים דיגיטליים לפני השינה: זמן מסוים לפני השינה כדאי מאוד לעזוב את המסכים ולעשות דברים אחרים כמו זמן זוגי או קריאה. זה גם משפר את איכות השינה וגם מונע את ההימרחות הלא יעילה עם המסכים בשעות הערב והלילה.

 

לסיכום

אני חושבת שהבנתם שלא התרשמתי מאוד מהספר הזה. אני חושבת שהוא ממלא בבל"ת ומסתובב כל הזמן סביב השורה התחתונה בלי להגיע אליה. רובין שארמה, הכותב, הוא מאמן ידוע ומצליח מאוד וכל הכבוד לו, אבל אני חושבת שהוא כתב כאן ספר שלם שאפשר לסכם בחוברת הדרכה של כמה עמודים.

אני כן אגיד שאני בטוחה שמי שמאמץ את השיטה ומתמיד בה – זה מביא לתוצאות. שגרת בוקר היא הרגל מפתח והיא חשובה מאוד מאוד. שארמה מציג פה שגרת בוקר מוקפדת שיש בה הרבה דברים טובים והיא ניצול טוב של הזמן השקט של הבוקר. עם זאת, זו לא שגרת הבוקר היחידה שקיימת שתביא לתוצאות, וקחו בחשבון שהיא מאוד קשוחה אז אני בטוחה שזה לא פשוט להתמיד בה.

יערה אופיר

יערה אופיר

מאמנת לאפקטיביות וניהול זמן

33 תגובות

  1. תודה. לא קראתי את הספר ומזדהה עם מה שכתבת.

  2. בדיוק השתעשעתי ברעיון לקרוא אותו, אבל אני מרגישה שלגמרי חסכת לי את הקריאה. תודה על הסיכום המפורט.
    מה גם שהסיכוי שאצליח לקום ב5 בבוקר הוא אפסי.. אני מניחה שרובין שארמה לא ישן בלינה משותפת ומתעורר כמה פעמים בלילה 😂

    1. השיטה הזאת לגמרי לא מתאימה להורים לילדים קטנים, אני מסכימה. 🙂 והכי גרוע להתעורר במיוחד בחמש בבוקר כדי לעשות דברים ואז להעיר את הילד!

    2. קראתי כמעט חצי כי אומרים שזה ספר ואווו והוא בול מה שכתבת – אפשר לתמצת אותו למספר בודד של דפים )במקרה הטוב(. אהבתי את הסיכום שלך נראה לי שחסכת ממני קריאה של ספר שכל מה שייכיתי הוא למצוא את השורה התחתונה. תודה

  3. לא קראתי את הספר, ומקריאת התקציר שלו הבנתי שאני גם לא מתחברת.
    כן יכולה להמליץ לך על ספר אחר שאותי אישית מאוד עניין: זהו שיווק מאת סת' גודין.
    מדבר ישר ולעניין. בלי כל מיני עלילות משעממות ודמויות שטחיות.
    יש סיכוי שזה יותר יעניין אותך.

    1. תודה על ההמלצה! אבדוק את הספר, תמיד שמחה להכיר ספרי עיון מוצלחים ומעניינים.

  4. קראתי אותו והוא היה בלתי נסבל.
    לקחתי ממנו כמה משפטי השראה שאהבתי, כתבתי לעצמי ועכשיו אני מחפשת למי לתרום את הספר 🙈

      1. אם תרצה לאסוף מאיזור בקעת אונו – מוזמן לקחת את שלי.

        1. אני אשמח
          ייתכן שאני אגיע היום בערב לאזור בכל מקרה איך אני יכול ליצור קשר?
          את יכולה לשלוח לי מספר למייל גם ונדבר בווטספ

  5. אייף חשבתי שרק אני מרגישה ככה! יש המון התלהבות מסביב ולא מצאתי ביקורת אחת אמיתית ( עד שהגעתי אלייך) .כתיבה טרחנית ומכירה!

  6. מסכימה, ספר שכתוב בצורה נוראית, אמריקאית, טפשית. אבל, התחברתי לקונספט ומתרגלת בצורה אדוקה. לא קמה ב5, גם אני לא רואה בזה ערך, אלא ב5:30 – מה שמשאיר לי שעת שפיות לפני שהקטנים מתעוררים. עושה ספורט, מדיטציה, קוראת. דברים שתמיד רציתי ולא הצלחתי להכניס ליומיום אחרת.

    1. יפה שהצלחת לראות מעבר לכתיבה הדבילית ולקחת מזה את הדברים הטובים. ההרגלים שלך נשמעים מצוינים, שאפו!

  7. האמת שהיה סביב הספר הזה המון רעש והחלטתי לקנות אותו ולהתחיל לקרוא, בהתחלה היה נחמד אבל אחר כך התחלתי לאבד עניין בספר משהו שיעמם אותי ודי התאכזבתי לאחר כל התגובות המטורפות ששמעתי על הספר הזה..
    חייבת לומר שמאוד נהניתי מהכתיבה שלך 🙂

    1. תודה רבה! אני בהחלט מסכימה עם מה שכתבת, הספר מאכזב ביותר, אולי השיטה שבו היא טובה אבל הספר עצמו ממש לא כיפי לקריאה.

  8. מסכימה לגמרי עם עניין הכתיבה. איך בנאדם שמכר כל כך הרבה ספרים כותב כל כך גרוע? לא ברור לי.. כאילו היו רגעים שקראתי והובכתי בשבילו.
    לגבי הרעיונות- דווקא מתחברת ל״נוקשות״ של השיטה… אבל כי אני כזאת.

    1. ממש, הובכתי זו המילה הנכונה. ובאמת צריך להפריד בין הכתיבה לבין השיטה, שיכולה בהחלט לעבוד לחלק מהאנשים. למרות שבסוף הוא מתחיל עם המסאז' כל שבוע והספורט פעמיים ביום ואז ממש איבדתי אותו.

  9. מאד אהבתי את הביקורת שכתבת. חסכת לי את הקריאה של הספר. כל הרעיון של הטמעת הרגל ב 21 יום, עלה גם בספרו על הנזיר שמכר את הפררי. וגם הדמויות השטחיות

  10. אני פשוט הסכמתי עם כל מילה שכתבת.
    לא התחברתי בכלל לאיך שהוא כתב את העלילה, הרגיש אפילו שהוא אילץ את עצמו להמציא עלילה ולא הצליח לו.
    הרעיון טוב אבל הרגיש לי מיותא לקרוא את כל זה.

  11. מדויק! אני חשבתי כמוך כשקראתי אותו. עלילה כזו שטוחה לא יצא לי לקרוא לפני…

  12. היי
    גם אני כמ כולם התלהבתי מהרעיון וחיפשתי לקרוא את הספר אבל אחרי שקראתי את שכתבת, ויתרתי על הרעיון! בהחלט אאמץ את המנהג שלך לקום חצי שעה-שעה לפני. תודה !

  13. וואו תודה חסכת לי אכזבה. אני גם מתעבת ספרים כאלו ולרגע קט שקלתי לקרוא או לקנות אותו, למרות שהוא כתב ספר נוסף עם שם טפשי על הנזיר והפרארי. אם זכרוני אינו מטעה אותי, גם ״הנבואה השמיימית״ הוא ספר מסוג זה…

  14. היי יערה, תודה על הסיכום 🙂 אני גם קראתי את הספר ואני מרגישה בדיוק כמוך לגבי העלילה שאחרי כמה עמודים נהיית טרחנית ומציקה. מכיוון שמדובר ברובין שארמה (בכל זאת אדם מדהים עם כישורים יוצאי דופן והצלחות אדירות) התייעצתי עם חבר שמבין בתחום והוא זרק לי סיבה שאחרי מחשבה נראית הגיונית… הוא אמר שזה נקרא ״התשת הקורא״ או משהו כזה, ועושים את זה כדי להטמיע בראש את הרעיון. זה מתבטא בזה שחוזרים על דברים כמה פעמים, משתמשים בעלילה כדי לעגן בה מסרים כך שתרגישי שאם לא תקראי דף אולי תפספסי עוד תובנה, וכו…
    בכל מקרה זה היה קצת מעייף 🙂 אבל השיטות שלו מעולות ושינו לי את החיים לטובה וגם את הגישה לבקרים. הספר מדבר על הרבה יותר משיטת ה-20/20/20 והתובנות שכתבת, אז מי שבאמת מתעניין יותר לעומק הייתי כן ממליצה לקרוא. טיפ למי שאין כוח: אפשר גם רק לעיין ולעצור לקרוא רק את הטבלאות, תרשימים וכו כי זה התכלס.
    ❤️

  15. בדיוק מסיים לקרוא את הספר ומחפש דעות עליו, בעיקר מפני שהתאכזבתי מהעלילה המופרכת והכתיבה הירודה.
    כתבת את מה שבדיוק אני חושב.
    ובכל זאת חושב שיש ערך רב לרעיונות המוצגים בו, מעבר להשכמה המוקדמת ושיטת ה-20/20/20 …

  16. קראתי את הספר פשוט רציתי לקבל את. כל המידע על התובנות. אהבתי מאוד הרבה מהתובנות ומסכימה עם מה שניכתב שניתן היה בחוברת קצרה לסכם את הכתוב. סיפור העלילה לגמרי לא אמין. מסכימה עם הביקורת.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד פוסטים מעניינים

ראשית: טיפים שמשפרים את החיים

טיפים שמשפרים את החיים

מכירות את המושג life hacks? אלה בעצם פעולות קטנות או גדולות שאנחנו עושות כדי לשפר לעצמנו את החיים ולהקל על עצמנו ביומיום. פרסמתי לאחרונה פוסטים עם

קרא עוד »