אנחנו רוצות מלא דברים. לעשות סדר יסודי בבית, לפתוח את העסק שחלמנו עליו, להתחיל לעשות שינוי תזונתי ועוד ועוד. רוצות, אבל לא עושות.
בפרק הזה נדבר על המחסומים שעומדים בינינו לבין הרצונות והחלומות שלנו, ומה אפשר לעשות כדי להתמודד עם כל אחד ואחד מהמחסומים האלה.
להאזנה לפרק:
תמלול הפרק:
ברוכות הבאות לפרק מתומלל מתוך הפודקאסט "בול בזמן", פודקאסט על איך לנהל את הזמן כדי שתוכלי גם להנות וגם להגשים חלומות.
אני יערה אופיר, מאמנת לאפקטיביות וניהול זמן, ואנחנו הולכות היום לדבר על שאלה שתבוא לכן בול בזמן – מה עוצר אותנו מלעשות את מה שאנחנו באמת רוצות?
הגשמת מטרות – מה בעצם המטרות שלנו?
אז מה אנחנו באמת רוצות?
אנחנו רוצות לפתוח את העסק שחלמנו עליו? אנחנו רוצות להחליף עבודה? אנחנו רוצות לעשות איזה פרויקט גדול בבית? אנחנו רוצות להתחיל לעשות איזה שינוי תזונתי? אנחנו רוצות לחזק את מערכת היחסים עם בן או בת הזוג?
מה אנחנו רוצות?
אנחנו רוצות כל מיני דברים.
אז מה עוצר אותנו מלהגשים את זה?
היום אני הולכת לדבר איתכן על המחסומים שעומדים בינינו לבין מה שאנחנו רוצות.
אנחנו נעבור אחד אחד על המחסומים ואז אנחנו נדבר על מה אפשר לעשות כדי להתגבר על המחסומים האלה.
תשעת המחסומים בדרך להגשמת מטרות
מחסום ראשון: אנחנו לא יודעות מה אנחנו רוצות
המחסום הראשון שעוצר אותנו מלעשות את מה שאנחנו באמת רוצות, זה שאנחנו לא באמת באמת יודעות מה אנחנו רוצות.
למה אנחנו לא יודעות מה אנחנו רוצות? כי אנחנו לא מקדישות לזה זמן חשיבה, ואנחנו לא כותבות את זה.
דיברתי על זה בפרק הקודם קצת, על זה שאנחנו לא באמת באמת מקדישות זמן לשבת ולחשוב כמו שצריך, בצורה מסודרת, עם מספיק זמן ריכוז אמיתי – מה המטרות שלנו? מה אנחנו רוצות? איך אנחנו רוצות שהחיים שלנו יראו? איזה מטרות אנחנו רוצות להגשים? זה דורש עבודה, זה דורש זמן, ואי אפשר לעשות את זה על הדרך.
וזה לא פשוט יבואו לנו פתאום בחלום, אנחנו צריכות להקדיש זמן לתכנון ומחשבה.
אז זה המחסום הראשון, ובתוך המחסום הזה יש גם באמת את העניין שאנחנו לא כותבות את זה. אם אנחנו כותבות מה אנחנו רוצות ואנחנו כותבות את המטרות שלנו, יש הרבה הרבה יותר סיכוי שנתחיל לפעול לעבר ההגשמה שלהן.
מחסום שני: לא מתרגמות פעולות למעשים
המחסום השני הוא שגם אם אנחנו יודעות מה אנחנו רוצות, אנחנו לא מתרגמות את הפעולות שלנו למעשים.
גם אם ישבנו וכתבנו את המטרות שלנו, גם אם ממש ממש מנוסח לנו טוב בראש מה אנחנו רוצות להשיג, יש הבדל בין תכנון לבין ביצוע. ברמת התכנון אנחנו צריכות קודם כל לחלום, לחשוב ולתכנן מה אנחנו רוצות, ואז אנחנו צריכות לחשוב מה הצעדים האמיתיים, המציאותיים שאנחנו צריכות לעשות ממש בחיים שלנו כדי להתקדם לעבר החיים שאנחנו רוצות לחיות ולעבר המטרות שלנו. זה המחסום שני.
מחסום שלישי: בריחה לדברים אחרים
המחסום השלישי הוא שכשקשה לנו אנחנו בורחות לדברים אחרים.
המטרות שלנו זה לא משהו שבא לנו בקלות, ולחיות את החיים שאנחנו רוצות לחיות זה לא כזה קל כמו שזה נשמע. למעשה זה די קשה.
נגיד אם אני רוצה להקליט פודקאסט, סתם דוגמה שאני לא יודעת מאיפה היא באה לי. 🙂 אז זה דורש המון המון דברים, זה דורש להבין באיזה תוכנת הקלטה אני משתמשת, ולהבין מה מוזיקת הפתיחה והסיום שאני רוצה להשתמש בה, ובאיזו מערכת אני מפיצה את הפודקאסט, ולהכין תמונה למיתוג של זה, ולהכין רשימת פרקים, ולכתוב על מה אני רוצה לדבר בכל פרק… זה מלא עבודה, וזה לא קל. יותר קל לשבת לגלול בטלפון, יותר קל לצפות בנטפליקס, יותר קל לעשות דברים שאני כבר יודעת וקל לי לעשות אותם כמו לכתוב פוסטים.
זה קשה, וכשקשה לנו אנחנו בורחות.
אנחנו בורחות לטלפון, בורחות לסדר את הבית, בורחות למשימות קלות יותר, אנחנו לא ממש יושבות ומתרכזות מספיק בשביל לעשות את הדברים שבאמת חשובים לנו. וכאן אני רוצה לדבר איתכן על קצת טכניקות, יחסית קלילות ופשוטות, כדי להתמקד במה שאני רוצה לעשות.
אמרנו שכבר כתבנו מה אנחנו רוצות, ואנחנו יודעות מה אנחנו רוצות, נכון?
התגברנו על המחסום הראשון.
התגברנו גם על המחסום השני – תרגמנו את הפעולות שלנו למעשים, הבנו מה אנחנו צריכות לעשות ויש לנו ממש משימה.
ועכשיו כדי לעשות את המשימה הזאת ולא לברוח לדברים אחרים, אנחנו צריכות להשתמש באיזושהי טכניקה כדי להתמקד.
טכניקה אחת שאני ממש אוהבת זו טכניקה של מל רובינס שנקראת חוק חמש השניות. היא מתאימה לכל מיני דברים. אם נגיד החלטנו שהשינוי שאנחנו רוצות לעשות בחיים זה לעשות יותר ספורט (לא סתם אני נותנת את הדוגמה הזאת כבר פעם שנייה בפודקאסט, כי זו אחת ההחלטות שאני עשיתי לשנה הזאת), וכדי לעשות יותר ספורט אני צריכה לצאת להליכות בבוקר.
אני לא רוצה לצאת להליכות בבוקר, וזה הגיוני – למה שאני ארצה לצאת? למה לי לקום בשש בבוקר? אני עייפה, אני עמוסה, אני רוצה לישון, אין שום סיבה פנימית שתקים אותי בשש בבוקר. ולכן אני שמה שעון, והשעון מצלצל, ואז אני עושה את מה שמל רובינס אומרת – היא אומרת לספור אחורה חמש, ארבע, שלוש, שתיים, אחת ופשוט לעשות. פשוט לעשות, לא לחשוב על זה, לא לתת למוח שלנו להתחיל לשכנע אותנו למה לא כדאי לנו לעשות את זה. זה חוק 5 השניות.
טכניקה שניה זו טכניקה בסיסית בעיניי – לנטרל הסחות דעת.
כל מה שיכול להסיח את דעתנו, בעיקר כשאנחנו יושבות לעשות משימה קשה ומורכבת, יסיח את דעתנו. לכן לדאוג שחלל העבודה שלנו יהיה מסודר, לשים את הטלפון רחוק ועל שקט, ובעצם להתמקד רק במשימה שאתן עושות באותו רגע.
עוד טכניקה שאני ממש ממש אוהבת זו טכניקה שנקראת שיטת פומודורו, שזה במילים אחרות שימוש בטיימר.
קודם כל אני מחליטה איזו משימה אני רוצה לעשות. למשל – אני מחליטה שעכשיו אני בוחרת מוזיקת פתיחה וסיום לפודקאסט שלי, זאת המשימה שלי.
ואז אני שמה טיימר של 25 דקות, ובזמן שהטיימר פועל אני מתעסקת אך ורק במשימה הזאת ולא בשום דבר אחר. וכשהטיימר מצלצל אז אני עושה הפסקה, ואחריה חוזרת לטיימר כדי להמשיך במשימה שלי אם לא סיימתי אותה.
הקלטתי פרק שלם על שיטת פומודורו, פרק 17 של הפודקאסט, אותו אפשר לשמוע כאן.
מחסום רביעי: אנחנו לא מקדישות זמן לתכנון
הצבנו מטרות, כתבנו אותן, יש לנו כבר את מה שאנחנו צריכות לעשות, איזה פעולות אנחנו צריכות לעשות, וישבנו וניטרלנו הסחות דעת ולא ברחנו לדברים אחרים.
עכשיו זה זמן לדבר על המחסום הרביעי: שאנחנו לא משקיעות את הזמן בלתכנן כמו שצריך.
מה זה אומר לתכנן? זה אומר שאנחנו צריכות לנהל יומן, ואנחנו צריכות לנהל רשימת משימות. בניהול זמן יש הרבה דברים שאני אגיד עליהם שהם לא מתאימים לכולם. כל אחת והטכניקות שלה, כל אחת והשיטות שלה, זה מותאם אישית וזה באמת נכון להרבה דברים, אבל יש כמה דברים שאני עומדת עליהם ושאני חושבת שהם חשובים לכל אחת.
מה זה לכל אחת? לכל מי שיש לה שאיפות ויש לה מטרות, ויש לה חלומות ורוצה לממש את עצמה ולהגשים את עצמה.
הדברים האלה הם – לנהל יומן ולנהל רשימת משימות באיזושהי צורה כזו או אחרת.
כל הדברים שאתן צריכות לעשות צריכים להיות כתובים איפשהו בצורה מסודרת ומאורגנת, עם איזשהו הגיון.
אני לא מאמינה בלהחזיק משימות במוח. אני אישית לא זוכרת מה אני צריכה לעשות, וזה יפגע בי מאוד מאוד אם אני אסתמך כל הזמן על הזיכרון שלי בשביל לזכור מה אני צריכה לעשות.
כנ״ל בקשר לניהול יומן – אני לא אזכור שיש דברים שצריכים לקרות ביום מסוים בשעה מסוימת, אני חייבת שזה יהיה כתוב, ואני גם מאמינה שרובכן מתחזקות איזשהו סוג של יומן או לוח תכנון או משהו בסגנון. יש גם שימושים מתקדמים שאפשר לעשות ביומן שאולי אני אדבר עליהם בפרקים הבאים.
אבל באופן בסיסי אנחנו צריכות לתכנן כמו שצריך. אנחנו צריכות בתוך היומן לפנות זמן לדברים שאנחנו רוצות ובתוך רשימת המשימות לכתוב את המשימות שיקדמו אותנו לעבר הדברים שאנחנו רוצות.
מחסום חמישי: לשריין זמן לדברים שאנחנו רוצות
שזה מביא אותי למחסום החמישי, והוא שאנחנו לא משריינות זמן לדברים שאנחנו רוצות.
זוכרות שלא באמת שריינו זמן חשיבה? אז אחרי ששריינו זמן חשיבה, אנחנו צריכות גם לשריין זמן עשייה. כי אם אנחנו לא משריינות זמן עשייה יקרה בדיוק אותו דבר כמו שקרה לנו עם הזמן חשיבה – אנחנו לא נגיע לזה. כי יש תמיד דברים שדחוף יותר לעשות. תמיד יהיה עוד משהו, תמיד יהיה עוד איזה פרויקט בעבודה, תמיד יהיה משהו לסדר בבית, תמיד יהיה משהו לעשות עם הילדים, תמיד תמיד תמיד יהיה עוד משהו.
אנחנו צריכות לקחת את הזמן כדי להתקדם לעבר הדברים שחשובים לנו, ממש לשים את זה בתוך היומן שלנו עם תאריך ועם שעה מסויימת ולעמוד על זה, להתעקש על זה, להילחם על הזמן הזה, כי זה הזמן שיעזור לנו להתקדם לעבר המטרות שלנו.
מחסום שישי: פחד לקבל החלטה
המחסום השישי שאנחנו נתקלות בו… יש הרבה מחסומים, מה לעשות, אם לא היו את כל המחסומים האלו כולנו היינו כל הזמן ב- 100% הגשמה וזה לא עובד ככה לצערי.
אז המחסום השישי הוא שאנחנו הרבה פעמים מפחדות לקבל החלטה.
הדוגמה הכי טובה זו הדוגמה עם שינוי מקום עבודה. אנחנו יודעות שאנחנו רוצות לשנות מקום עבודה, אנחנו יודעות שלא טוב לו לנו איפה שאנחנו נמצאות עכשיו, אנחנו רוצות משהו אחר אבל אנחנו דוחות את ההחלטה הזאת. בזה שאנחנו דוחות את ההחלטה אנחנו נשארות במקום העבודה הנוכחי שלנו.
ואז מה קורה? זה שלא קיבלתן החלטה, בעצם אומר שכן קיבלתן החלטה. לא להחליט במקרה הזה, זה להחליט. כי אם לא החלטתן לעזוב, אז בעצם ההחלטה היא להישאר במקום העבודה הנוכחי. האם זאת החלטה שאתן רוצות לקחת? אולי לא. אז אתן צריכות תמיד תמיד להזכיר לעצמכן שלא להחליט זה גם להחליט.
אם אתן רוצות לקחת את הילד שלכן לטיפול כלשהו שאתן חושבות שיעזור לו, ואתן לא עושות את זה כי אתן מפחדות לקבל את ההחלטה, אז קיבלתן החלטה לא לקחת אותו לטיפול הזה.
ממש ממש חשוב לזכור את זה ולהגיד לעצמכן את זה, ובעצם להתעקש עם עצמכן שאתן צריכות בכל זאת לקבל את ההחלטה הזאת. או שההחלטה של לא לעשות כלום זאת ההחלטה, וזאת לא החלטה טובה בהרבה מקרים.
בדרך כלל יש לכן איזה משהו פנימי, נקרא לזה אינטואיציה (נדבר אולי בהזדמנות אחרת מה זה אינטואיציה), אבל משהו בפנים אומר לכן שאתן יודעות מה אתן צריכות לעשות, יש לכן איזה קול פנימי שאומר לכן מה לעשות – אז תפעלו איתו, תקשיבו לו, הקול הזה יודע על מה הוא מדבר. אז תעשו את ההחלטה לעשות שינוי ולא את ההחלטה להישאר עם המצב כמו שהוא, כי זה לא מה שאתן רוצות.
מחסום שביעי: מחסום "אחרי החגים"
המחסום השבועי זה מה שנקרא מחסום אחרי החגים.
מחסום אחרי החגים אומר שאני כל הזמן אומרת לעצמי שאחרי שיקרה משהו – אז אני אעשה את השינוי.
כשהילדה תיכנס לגן, אחרי החופשה, אחרי שבן הזוג יקבל קידום, אחרי שנסיים עם הפרויקט הזה והזה, אחרי שמשהו יקרה, או אחרי החגים. אחרי החגים אני אתחיל לעשות את הדבר הזה שאני רוצה לעשות.
אבל, זו אשליה. זו עוד דרך שלנו לדחות את הדברים שמפחידים אותנו או דברים שדורשים מאיתנו מאמץ.
הזמן הכי טוב לעשות שינוי הוא עכשיו. גם אם אתן לא במצב כרגע לעשות שינוי של 180 מעלות. אגב, אני ממש נגד שינויים של 180 מעלות, אני בעד שינויים הדרגתיים. אתן לא יכולות לעשות עכשיו שינוי של 180 מעלות? מצויין, יופי. תעשו שינוי קטן שיקדם אתכן לעבר מה שאתן רוצות. תמיד יש זמן לעשות את זה.
מחסום שמיני: הכל או כלום
זה מביא אותי למחסום הבא שלנו – מחסום הכל או כלום.
אנחנו טעות לחשוב שאם לא נעשה את השינוי בבת אחת עדיף שלא נעשה אותו בכלל. אבל זה לא נכון.
לצאת להליכה פעם אחת בשבוע זה יותר טוב מלא לצאת להליכה אף פעם. לאכול סלט אחד פעם בשבוע זה יותר טוב מלאכול רק ג׳אנק. לעשות איזשהו צעד לעבר שינוי הקריירה, גם אם הוא צעד קטן, זה יותר טוב מלא לעשות אף צד בכלל. זה לא הכל או כלום – להיפך.
נדיר מאוד שיהיה לנו קל לעשות שינוי דרסטי. שינוי דרסטי דורש מאיתנו לעשות המון שינויים בחיים שלנו בהמון חזיתות בבת אחת וזה קשה, זה הולך נגד הטבע שלנו, זה הולך נגד האינסטינקטים שלנו, ויש לשינויים כאלה נטייה מהר מאוד להתהפך חזרה, כמו נחום-תקום. יהיה לנו מאוד קשה לשמר שינוי ענק ודרסטי.
השינוי שאנחנו צריכות לעשות תמיד יתחיל בדברים קטנים.
תמיד יתחיל בללכת לישון קצת יותר מוקדם, תמיד יתחיל בלקום פעם אחת בשבוע לעשות ספורט, תמיד יתחיל בלאכול ארוחה אחת טובה יותר ביום ומשם אתן יכולות להמשיך ולבנות עוד ועוד ועוד שינויים. זה תמיד יתחיל בשיחת טלפון אחת שאתן צריכות לעשות, לא עכשיו להתקשר ל- 100 מקומות, אלא להתקשר למקום אחד.
זה יניע אתכן, זה יתן לכן אינרציה, זה יתן לכן אנרגיות של עשייה וזה יגרום לכן להמשיך ולהמשיך עם השינוי, ובסופו של דבר המטרה היא לעשות שינוי גדול.
שינוי גדול מתחיל בצעדים קטנים. תמיד יש זמן לעשות את הצעדים הקטנים האלה ותמיד צריך לעשות אותם, ואם לא תעשו אותם יהיה לכן מאוד קשה לעשות את השינוי הדרסטי והגדול שאתן רוצות.
מחסום תשיעי: הימנעות מלקחת עזרה
המחסום התשיעי והאחרון הוא שאנחנו נמנע מלקחת עזרה בתשלום. אם זה ייעוץ, אם זה ליווי עסקי, אם זה טיפול, אם זה אימון.
מזל שאנחנו חיות בעולם כזה שאנחנו לא צריכות להיות בו לבד עם שום דבר. אם אנחנו רוצות לעשות שינוי תזונתי יש אנשי מקצוע שיכולים לעזור לנו, ואם אנחנו רוצות לעשות שינוי עסקי יש אנשי מקצוע שיכולים לעזור לנו, ואם אנחנו מרגישות שיש לנו חסמים ודברים שעוצרים אותנו, דברים עמוקים ורגשיים שאנחנו צריכות לפתור אז אנחנו נלך לפסיכולוגית וננסה לפתור את הדברים האלה, כי זה חשוב וזה חלק מהותי מההתקדמות שלנו.
כמו שאם יש לכן איזשהו קושי עם הילד או הילדה אז תלכו לאיש מקצוע תעזרו בו כדי לפתור את הבעיה הזאת. אז לא נלך ונשתמש באנשי מקצוע רק כשאנחנו באיזשהו מצב חרום או קרייסס, אלא נשתמש באנשי מקצוע כדי לקדם את עצמנו.
תמצאו את נשות המקצוע שמתאימות לכן וזה ירים אתכן ויקדם אתכן. תתגברו גם על המחסום הזה, תשקיעו את הזמן ותשקיעו את הכסף כדי לעשות שינוי משמעותי בחיים שלכן כי זה חשוב, אלה החיים שלכן. אין הזדמנויות שניות, אלה החיים שלכן ואתן צריכות להשקיע את הזמן ולהשקיע את המשאבים כדי לעשות בהם שינוי.
לסיכום
אלו היו המחסומים שבעצם עוצרים אותנו מלעשות את מה שאנחנו באמת רוצות.
אני ממש אשמח לשמוע למה התחברתן ומה אהבתן בפרק הזה, איזה מהמחסומים האלה עוצר אתכן ומה אתן הולכות לעשות כדי להתגבר עליו.
אם אתן רוצות איזה שהוא ליווי אישי ממני או לשמוע פרטים על תוכנית הליווי שלי אז אתן יכולות למצוא את כל הפרטים כאן.
תודה רבה שקראתן את התמלול של הפרק הזה, ואנחנו נתראה בפרקים הבאים!
