אנחנו יודעות כמה זה חשוב להציב מטרות. בתיאוריה. אבל למה אנחנו לא מגיעות לזה? בפרק הזה נדבר על הצבת מטרות. למה אנחנו לא מקדישות לזה זמן, למה זה סופר חשוב, והכי חשוב – איך בדיוק לעשות את זה.
להאזנה לפרק:
תמלול הפרק:
ברוכות הבאות לפרק מתומלל מתוך הפודקאסט "בול בזמן", פודקאסט על איך לנהל את הזמן כדי שתוכלי גם להנות וגם להגשים חלומות.
אני יערה אופיר, מאמנת לאפקטיביות וניהול זמן ואנחנו הולכות היום לדבר על נושא שיבוא לכן בול בזמן: איך להציב מטרות וגם להגשים אותן.
עד סוף הפרק אתן תדעו למה אנחנו לא מקדישות זמן להצבת מטרות, למה זה סופר קריטי להציב מטרות, והכי חשוב – איך בדיוק לעשות את זה.
קודם כל אני רוצה שכל אחת תשאל את עצמה, האם היא יודעת בצורה ברורה מה המטרות שלה?
האם יש לכן מטרות אישיות, מטרות מקצועיות, מטרות עסקיות?
אתן יודעות מה אתן רוצות להשיג, אבל האם אתן יודעת מה החזון שלכן?
ברוב המקרים התשובה היא – או לא, או חלקית, או בערך. זאת אומרת שאין לנו ממש את המטרות מסודרת, מנוסחות כמו שצריך, כתובות מול העיניים, אלא אנחנו פשוט פחות או יותר יודעות מה אנחנו רוצות.
כי מהניסיון שלי, נדיר שאנחנו מתיישבות לחשוב ולכתוב מטרות כמו שצריך.
אז היום נדבר על מה הסיבות שאנחנו לא מקדישות מחשבה להצבת מטרות.
אנחנו עמוסות
הסיבה הראשונה היא שזה משהו שדורש לשבת ולחשוב כמו שצריך. ואנחנו נורא עמוסות ועסוקות, מוטרדות בענייני היום יום, וקשה לנו לקחת את הזמן כדי לעשות את מבט העל הזה – להסתכל על הדברים מלמעלה ולהחליט מה אנחנו רוצות להשיג. כי זה דורש זמן וקשה לנו לגייס את הזמן בשביל הדבר הזה. זו הסיבה הראשונה.
מה אפשר לעשות עם זה?
אם אתן שומעות קבועות של הפודקאסט, או שאתן מכירות את התכנים שלי, אתן יודעות מה אפשר לעשות: אתן צריכות לפנות לזה זמן.
כלומר, לקבוע זמן ביומן ולשבת לנסח את המטרות. תיכף כמובן אסביר איך לעשות את זה.
ואז להילחם על הזמן הזה בכל דרך אפשרית.
זאת אומרת שאם קבעתן את הזמן הזה ביומן כדי לשבת ולעשות את הניסוח והכתיבה של המטרות שלכן, אז בבקשה לא לתת לכל דבר שנכנס להזיז את זה ולהפריע לזה. להתייחס לזה כאילו קבעתן לילד שלכן תור לרופא. אתן הרי לא תזיזו אותו על כל דבר. ובאותה מידה בדיוק, אתן צריכות להתעקש על הזמן הזה, לעשות את החשיבה הזו, שהיא סופר סופר חשובה בשביל ההתקדמות שלנו בחיים. ותיכף אני אסביר עוד לעומק למה זה כ"כ חשוב להציב מטרות.
אז החליטו על יום ושעה, כתבו את זה ביומן, שימו תזכורת ושבו להציב מטרות!
אנחנו לא בטוחות שהצבת מטרות זה חשוב
הסיבה השנייה שאנחנו לא מקדישות מחשבה למטרות שלנו היא כי אנחנו לא ממש בטוחות שזה חשוב. באיזשהו מקום אנחנו כן יודעות שזה חשוב, אבל זה לא מרגיש לנו מספיק חשוב כדי לשים את זה גבוה בסדרי העדיפויות ולהקדיש לזה זמן.
אז אסביר לכן עכשיו למה זה חשוב, ואף קריטי, לשבת ולהציב מטרות. אני אעשה את זה באמצעות הציטוט המאוד מפורסם מאליס בארץ הפלאות. אליס מגיעה לצומת דרכים ופוגשת שם את החתול, והיא שואלת אותו לאן עליה ללכת מכאן. הוא אומר לה שזה תלוי במידה רבה לאן היא רוצה להגיע. כלומר, המטרה, המקום שאליו היא רוצה להגיע, היא זו שתתווה לה את הדרך.
כל פעם שיש לנו התלבטות, צומת דרכים, ואנחנו לא בדיוק יודעות מה לעשות, המטרה היא זו שתגדיר לנו לאן לפנות.
בגלל זה גם רשימת המשימות שלנו, וגם התכנון השבועי שלנו, וגם התכנון היומי שלנו יושפעו באופן ישיר מהמטרות שלנו. כי אם אין לנו מטרות אז אנחנו לא יודעות מה הדרך, ואם אנחנו לא יודעות מה הדרך אז אנחנו לא יודעות מה לעשות, אנחנו תקועות, ואז גם במידה רבה זה לא משנה בכלל לאן נלך. כי אם אנחנו לא יודעות לאן אנחנו הולכות אנחנו יכולות לקחת כל שביל, אנחנו יכולות לעשות כל דבר, זה לא באמת משנה ולא כך אנחנו רוצות לחיות את החיים שלנו.
אז אם קורה לכן שאתן לא בטוחות מה לעשות, אתן לא יודעות מה חשוב עכשיו, מה המשימה הבאה שלכן, ככה מתבחבשות עם זה, יכול מאוד להיות שהתחושה הזו של הבלבול היא בגלל שהמטרות שלכן לא ברורות לכן כמו שצריך.
אנחנו לא יודעות איך
עוד סיבה שבגללה לא נשב להציב מטרות היא שאנחנו לא יודעת איך להציב מטרות כמו שצריך. אז אני אסביר איך להציב מטרה בצורה טובה.
יש מודל להצבת מטרות שקוראים לו מודל SMART, ואני אני אקצר לכן אותו קצת, רק לנקודות הכי חשובות שאתן צריכות לשים לב אליהן כשאתן מציבות מטרה.
הנקודה הראשונה: מטרה צריכה להיות ספציפית. כלומר, אנחנו יודעות בדיוק איך היא תראה. למשל: אני רוצה לסדר את חדר העבודה. חדר עבודה מסודר זה לא מטרה מספיק ספציפית. הניסוח של המטרה ייגזר ממה אני בעצם רוצה. אז אני יכולה לכתוב, במקום "חדר עבודה מסודר": "אני רוצה שיהיה לי בחדר העבודה שולחן עבודה מסודר ונעים כדי שאני אוכל לעבוד עליו". עכשיו זו מטרה ספציפית, אתן יודעות איך זה נראה. או דוגמה אחרת על אותו סוג של מטרה בדיוק: "אני רוצה שבחדר העבודה יהיו דברים ששייכים לי ומשמחים אותי". עכשיו, אלה שתי מטרות כביכול דומות, אבל הן לא בדיוק אותו דבר וכל אחת מהן נותנת לנו מדד אחר לאיך לבצע, כלומר איך להתקדם לעבר המטרה שהצבנו.
בנוסף מטרה צריכה להיות מדידה. כלומר, אנחנו נוכל למדוד התקדמות לעברה ואנחנו נוכל לדעת שהשגנו אותה. זאת אומרת שברגע שהשגנו אותה, אנחנו יכולות לדעת. זה מאוד קשור לנושא הקודם, שהמטרה צריכה להיות ספציפית. אם נחזור לדוגמה הקודמת, כשיש לי פינת עבודה שנוח לי לעבוד בה, או יש פינת עבודה שיש בה רק דברים שלי ולא דברים של אנשים אחרים מפוזרים בכל מקום, אז אני יודעת שהשגתי את המטרה.
חוץ מספציפית ומדידה, כדאי מאוד שהמטרה תהיה תחומה בזמן. כלומר: תוך 3 חודשים אני רוצה ש… תוך חצי שנה… בחודש הקרוב… בשנה הקרובה…
עכשיו, יש סוגי מטרות שונים שאנחנו מציבות לטווח קצר, בינוני ורחוק, אני לא נכנסת לזה כרגע, אבל כן תנסו, כשאתן מציבות את המטרה, להגדיר תוך כמה זמן אתן רוצות שהמטרה הזו תתממש. זה מאוד מאוד עוזר אח"כ לפרק אותה למשימות וללוח זמנים, לשים ביומן ולשבץ כמו שצריך. כי לפעמים למטרות האלו יש נטייה להימרח ולהימרח, ואנחנו לא מגיעות לזה. יש לזה גם עוד סיבות שניכנס אליהן תכף.
עכשיו, אחרי שיש את השלושה קריטריונים האלו של מטרה ספציפית, מדידה ותחומה בזמן, הגיע הזמן שתשבו ותנסחו את המטרות שלכן.
כשאתן יושבות ומנסחות את המטרות שלכן, אחרי שיש לכן זמן ביומן, וישבתן ואתן מקדישות לזה זמן, אל תסתפקו בלחשוב על זה – ממש תכתבו את זה. יש הבדל ממש גדול ומהותי בין לחשוב על משהו בראש שלנו לבין לכתוב אותו.
ואחרי שכתבתן, אם אתן יכולות לעשות איזה לוח חזון, או להראות ויזואלית איך זה ייראה כשתגיעו למטרות שלכן, אז בכלל מצויין. אבל גם רק לכתוב אותן על דף, או על פתק, או להדפיס ולתלות אותן ושיהיה אותן מול העיניים, זה עושה המון המון הבדל וזה מאוד משנה את היכולת שלכן להתקדם לעברן.
כי ברגע שאתן יודעות מה המטרות שלכן, זה ברור לכן, ויש לכן את זה כל הזמן מול העיניים, עוד לפני שאפילו עשיתן משהו ברמת התכנון – אתן כבר תראו איך אתן מתחילות להתקדם לעבר המטרה הזו כי אתן יודעות לאן אתן צריכות לפנות בכל רגע נתון.
מאוד מאוד חשוב להבין שמטרות צריכות להיות מתורגמות למעשים – תמיד!
זאת אומרת שהמטרה היא לא רק מה אני רוצה בגדול, פנטזיה, חלום. לא רק כתבתי איזו מטרה יפה, אלא ישר תרגמתי אותה לפעולה, למעשים, לאיזושהי תוכנית עבודה.
חשוב ולא דחוף והצבת מטרות
עכשיו אני רוצה שנייה לחזור אחורה, ולדבר על למה אנחנו לא מצליחות להגיע למטרות האלה. עובר עוד חודש ועוד שנה ועוד שנה, ואנחנו לא מצליחות להגיע לדברים האלה שהם סופר חשובים לנו. אנחנו רוצות לעשות אלבומים לילדים, אנחנו רוצות לסדר את הבלגן בבית, אנחנו רוצות לפתוח פודקאסט, אנחנו רוצות לכתוב ספר, יש לנו המון המון דברים שבא לנו לעשות, וזה חשוב לנו ומהותי לנו וממש בא לנו שזה יתקדם ואנחנו לא מגיעות אף פעם לדברים האלה.
הסיבה מנוסחת בצורה ממש טובה בספר בשם "שבעת ההרגלים של אנשים אפקטיביים במיוחד" מאת סטיבן קובי. אני אספר לכן על חלק מסוים מהספר הזה, שברגע שנחשפתי אליו וקראתי אותו נפלו לי הרבה אסימונים בקשר ליכולת שלנו להגשים את המטרות שלנו.
מה שהוא אומר: יש משהו שנקרא מטריצת ניהול הזמן.
הוא אומר שכל המשימות בחיים שלנו מתחלקות ל- 4 סוגים:
- משימות חשובות ודחופות
- משימות חשובות ולא דחופות
- משימות לא חשובות ודחופות
- משימות לא חשובות ולא דחופות
אני לא אכנס ממש לעומק של מה זה כל אחד מהרבעונים האלה של המשימות. בגדול משימות חשובות ודחופות אלו דברים שאנחנו חייבים לעשות כמו לשלם חשבונות, פרויקטים בעבודה שחייבים להתבצע. כל הדברים האלו – יקרו.
מה שלא חשוב ולא דחוף – אלה כל מריחות הזמן שלנו. מריחות הזמן האלה גם כן בכל מקרה יקרו, וגם דברים חשובים ולא דחופים הם דברים שנגיע אליהם כי הם דחופים או לפחות עושים רושם של דחופים.
אבל הרבעון של המשימות החשובות והלא דחופות, שם נמצאים כל הדברים הטובים. למשל שם נמצא הספורט. תחשבו על זה: לעשות ספורט זה לא דחוף, אין שום סיבה ספציפית שאתן מחר בבוקר תקומו ותעשו ספורט, זה לא דחוף ולא חייב לקרות מחר, זה יכול לקרות שבוע הבא, או בעוד שנה. אבל זה סופר חשוב, נכון? אנחנו יודעות את זה. אבל אנחנו לא מגיעות לזה כי זה לא דחוף.
ולעשות אלבומים לילדים זה לא דחוף. זה חשוב, אם זה חשוב לכן, כן? לא לכולן זה חשוב. אבל זה יכול להיות לגמרי בקטגוריה של חשוב אבל לא דחוף. לכתוב ספר זה לא דחוף, אתן יכולות לעבור את כל החיים ולא לכתוב את הספר שאתן רוצות, כי זה לא דחוף. אין שום דבר שיושב עליכן ואומר לכן "תעשו את זה, תעשו את זה".
לכן, זה ממש חשוב, כשאתן יושבות לכתוב את המטרות שלכן, קחו בחשבון את הנושא הזה של החשוב ולא דחוף ותכניסו לתוך המטרות שלכן את הדברים החשובים והלא דחופים שאתן מלא, מלא זמן רוצות לעשות. ולכל אחת יש את הפרויקט הזה, כן? רק תחשבו איזה פרויקט רציתן לעשות בבית למשל.
בסקר שעשיתי בעמוד שלי באינסטגרם, גיליתי ש- 100% ממי שענו על הסקר, מאות נשים, יש להן איזה פרויקט שהן רוצות לעשות בבית והן לא מגיעות אליו. שלא לדבר על פרויקטים אחרים.
וזה בדיוק זה, זה בדיוק החשוב ולא דחוף. זה חשוב לנו, אבל לא דחוף. זה חשוב לנו, אבל זה לא קורה ולא קורה ולא קורה.
לסיכום, בפרק הזה דיברנו על:
- כמה אנחנו לא מקדישות זמן להצבת מטרות
- למה זה חשוב מאוד לעשות את זה
- איך לפנות זמן להציב מטרות
- איך לנסח אותן בצורה טובה
- מודל חשוב-לא דחוף
ואני ממש מקווה שעכשיו אתן מסיימות להקשיב לפרק הזה ומפנות זמן ביומן כדי לשבת ולעשות את הדבר החשוב הזה – הצבת מטרות.
תודה רבה שקראת את התמלול של הפרק הזה, ואנחנו נתראה בפרקים הבאים!
