איזון בית-עבודה: סיסמה או תכנית ריאלית? | פרק 5

מי כאן עובדת מהבית ועושה משימות בית בזמן העבודה?

מי פותחת מחשב בסוף היום אחרי שהילדים הולכים לישון?

מה מרגישה שאין באמת גבולות, והיא בעצם עובדת כלללל הזה?

ומי מרגישה שהיא לא 100% באף מקום – חושבת על העבודה בזמן הפנוי, ומוטרדת מהבית בזמן העבודה?

כל אלה ועוד – בעיות של איזון בין בית לעבודה.

בפרק הזה נבין מה זה בדיוק איזון בית-עבודה, איך כל אחת יכולה להגדיר את האיזון שמתאים לה, ומה אפשר לעשות כדי להגיע אליו.

להאזנה לפרק:


תמלול הפרק:

ברוכות הבאות לפרק מתומלל מתוך הפודקאסט "בול בזמן", פודקאסט על איך לנהל את הזמן כדי שתוכלי גם להנות וגם להגשים חלומות.

אני יערה אופיר, מאמנת לאפקטיביות וניהול זמן ואנחנו הולכות היום לעסוק בשאלה שתבוא לכן בדיוק בזמן: האם איזון בית-עבודה זה סתם סיסמה או תוכנית ריאלית?

וזה באמת נושא שלקח לי הרבה זמן לחשוב איך אני נוגעת בו ואיך אני ניגשת אליו, כי זה נושא מורכב. זה נושא שמעסיק אותנו מאוד ביומיום, אבל זה גם נושא כזה שאולי קצת נמאס לנו לשמוע עליו ואנחנו מרגישות שזו קצת סיסמה. היום אני הולכת להיכנס לנושא של איזון בית-עבודה, ועד סוף הפרק תדעו מה זה איזון בין בית לעבודה, תדעו איך להגדיר את האיזון שאתן צריכות, ותקבלו טיפים ופתרונות איך ליישם את זה בחיים שלכן.

בואו נתחיל.

מי כאן עובדת מהבית ובזמן השעות של העבודה, עושה משימות של הבית?

מי כאן פותחת מחשב בסוף היום אחרי שהילדים הולכים לישון?

מי כאן מרגישה שאין באמת גבולות ובעצם היא עובדת כללללללל הזמן?

מי מרגישה שהיא לא באמת 100% באף מקום, ובזמן הפנוי חושבת מלא על העבודה ובעבודה מוטרדת מאוד מענייניי הבית?

כל מה שאמרתי עכשיו זה רק חלק מהנושא של איזון בין בית לעבודה. אבל בואו קודם שנייה נדבר על מה זה איזון בין בית לעבודה?

מה זה איזון בית-עבודה?

באנגלית קוראים לזה work-life balance, איזון בין החיים לעבודה. בעייני שזה שם לא מדויק משום שהוא יוצר ניגוד, דיכוטומיה כזו, בין החיים לבין העבודה. אין דיכוטומיה כזו באמת. העבודה היא חלק בלתי נפרד מהחיים שלנו. לכן בעברית המושג הוא קצת יותר טוב: איזון בין בית לעבודה. אבל בעיניי, המונח הנכון הוא איזון בין עבודה לבין החיים האישיים, כי בית זה לא רק עייניני הבית, כביסות וכו' אלא גם פנאי, זוגיות, ילדים, תחביבים, מנוחה, וגם משימות הבית – אבל זה בהחלט לא הדבר היחיד שכלול שם.

לכן חשוב שתדעו שבפרק הזה אני מדברת על איזון בין העבודה לבין החיים האישיים. בנוסף, המילה "איזון" יכולה להיות מטעה. איזון שונה אצל כל אחת, זה לא שאנחנו רוצות 50% עבודה ו- 50% חיים אישיים. כל אחת צריכה להגדיר לעצמה מה האיזון שהיא מחפשת, ועל זה נדבר מיד.

כשאני מדברת על איזון בית-עבודה, אני מתכוונת ליכולת שלנו להקדיש זמן נפרד לעבודה וזמן נפרד לחיים האישיים, בלי התחושה שאין גבולות מוגדרים ושכל הזמן שני התחומים פולשים אחד לשני.

אנחנו רוצות בעצם להצליח ליצור נפרדות בין הבית לבין העבודה, או בין החיים האישיים לבין העבודה וגם שוב – כל אחת במינונים שהיא רוצה.

מה זה איזון בית-עבודה בשבילך?

חשוב לי מאוד שתנסי להגדיר עבור עצמך איך את רוצה שהחיים שלך יראו מבחינת איזון בית-עבודה, כי זה נראה אחרת אצל כל אחת.

יש כאלה שירצו לעבוד יותר שעות, יש כאלה שירצו לעבוד פחות שעות, יש שירצו לערבב ולעשות משימות בית בזמן של העבודה, ויש כאלה שירצו את ההפרדה המוחלטת.

אז תחשבי שניה, אולי את רוצה לסגור את המחשב בסוף כל יום בתחושה שסיימת יום עבודה ואת יכולה להתפנות לענייניך. איזה חלום זה, הא? לסיים יום עבודה, לסגור הכל ולהגיד: "זהו סיימתי! עכשיו עד מחר אני לא מתעסקת בעייני עבודה". 

אולי אם את עובדת בערב את רוצה להגביל את השעות שאת עובדת בערב.

או יכול להיות שמבחינת התחושה שלך, זה לא עניין של כמה שעות אני פה וכמה שעות אני פה, אלא את רוצה להרגיש שכשאת בעבודה את 100% בעבודה וכשאת בבית, את 100% בבית.

אולי, בהמשך לזה, קשה לך לשחרר את המחשבות על העבודה וזה פוגע לך בחיים האישיים? אולי את חוזרת הביתה עם בלאגן בראש, העבודה שוחקת וזה משפיע על היכולת לנוח, להנות בזוגיות, עם חברות, עם הילדים…?

יכול להיות שאת עצמאית ועובדת מהבית ואת לא רוצה לעשות משימות של הבית בזמן העבודה. או אולי הפוך, את כן רוצה, אבל לא יודעת איך לשלב את זה? או שאת מוצאת את עצמך עובדת כשהילדים בבית, או בחופש, ואת כן רוצה לעבוד בימים האלה, אבל לא רוצה להרגיש שאת לא פה ולא שם.

העליתי כאן כל מיני דברים שאני יודעת ממתאמנות שלי שאלה הדברים שמעסיקים אותן, אבל באמת שחשוב לי שתצרי שנייה ותחשבי איך את רוצה שהאיזון שלך יראה? מה את רוצה שיהיה? איך נראה יום מאוזן? איך נראה שבוע מאוזן? רגע תחשבי.

עד שאנחנו לא יודעות מה אנחנו רוצות, וזה אגב בהמשך ישיר לפרק הקודם על הצבת מטרות, אז איזון בית-עבודה זה באמת רק סיסמה. כי מה זה האיזון הזה? מה את רוצה שיהיה?

אני מקווה שחשבת ובכל מקרה, מה שלא יהיה החזון שלך, יש לי הרבה פתרונות אופציונליים ליצירת איזון טוב יותר בין העבודה לחיים האישיים. את לא צריכה לעשות את כולם, זה בופה של רעיונות ותיקחי מהבופה מה שמתאים לך בשביל למצוא את האיזון הספציפי שלך.

הגדרת שעות העבודה

אם את עובדת בעבודה שבה את יכולה להתחיל ולסיים מתי שאת רוצה, או אם את עצמאית כמובן, אני ממליצה להגדיר את שעות העבודה – כלומר להגדיר מראש מתי את עובדת ולכתוב ביומן שעות עבודה.

אני כרגע, בתור עצמאית, החלטתי שבשעות היום אני עובדת 8:00-16:00 עם הפסקה באמצע, כשהגדולה שלי חוזרת מבי"ס. אלו שעות העבודה שלי ותכף נדבר על עבודה בערב. בשעות היום אלה שעות העבודה שלי, והחזון שלי (אגב חזון זה דבר חשוב), אני רוצה לצמצם את השעות האלה ולעבוד פחות. כרגע יש הרבה עבודה בפיתוח העסק, ואני יודעת שאני צריכה את כל הזמן הזה, אז זה הזמן שאני רוצה לעבוד בו נכון לעכשיו. שוב, כל אחת והשעות שלה. יש מישהי שרוצה להתחיל מאוחר יותר, יש כאלה שרוצות לסיים מאוחר יותר, אבל קודם כל להגדיר מה שעות העבודה שלך פחות או יותר. יכול להיות שיזלוג קצת לכאן או לכאן, אבל שתהיה לך תמונה של איך את רוצה שהיום שלך ייראה. 

הגדרת שעות למשימות הבית

בהמשך לנושא הקודם אני ממליצה להגביל את השעות שאת עושה משימות בית במהלך היום.

אם את עצמאית או עובדת מהבית, או אם השעות שלך גמישות, זה בסדר גמור לעשות משימות בית: לשים מכונה, לסדר, קצת כביסה וכו'. אבל שתדעי מראש מתי זה קורה, כדי שזה לא יהפוך את משימות הבית לבריחה: אם קשה לי במשימה בעבודה, אני לא מרוכזת, איבדתי את זה… אז אני אלך להעמיד מכונת כביסה – לא! שזה יהיה ממש ממש מוגדר.

אני למשל, לפני שאני מתיישבת לעבוד ב- 8:00, אני מארגנת את הבית, מסדרת את המטבח, מארגנת את פינת העבודה שלי וחדר העבודה. ואחרי זה אני ממש משתדלת – וקשה לי כי אני אוהבת שמסודר – לא לגעת בכלום, ורק אחרי ארוחת הצהרים לעשות עוד סידור של המטבח. ואחרי זה אני לא נוגעת בסידור של הבית עד שאני לא מסיימת את יום העבודה שהגדרתי.

ובגלל שהגדרתי את זה, אם אני פתאום קמה כי בא לי לשטוף כלים, אני יודעת שמשהו קרה לי ברמת התכנון, רמת ניהול המשימות, או שנתקלתי במשימה קשה מאתגרת. ואז אני יודעת שאני צריכה לטפל בזה ברמה של העבודה, ולא לפתור את זה בכך שאני קמה לארגן את הבית. כי זה באמת מקום שאנחנו בורחות אליו הרבה פעמים. או שבאמת בא לנו שיהיה מסודר, יותר ממה שמסודר כרגע. אבל אנחנו צריכות להגדיר לעצמנו מתי אנחנו כן עושות את זה כדי לדעת מתי אנחנו לא עושות את זה

עבודה שלא בשעות היום

אם אתן רוצות ששעות העבודה יהיו לא רק בשעות היום, נגיד אחה"צ, ערב, סופי שבוע וכו', זו בחירה שלכן והכל טוב. אני לא כאן כדי להגיד לכן לא לפתוח מחשב, או להגיד שבסופי שבוע לא עובדות. אני לגמרי עובדת גם בערבים לפעמים, גם אחה"צ לפעמים וגם בסופי שבוע לפעמים. אבל העצה שלי להחליט מראש ולהגדיר את זה ביומן, במקום להיות כל יום בהתלבטות מתי לעבוד וכמה לעבוד.

למשל, יש לי מתאמנת אחת שכל ערב פותחת לפטופ. אז אמרתי לה: יום אחד בשבוע אל תעבדי. אחד! ערב שאת יודעת מראש מה הוא, לא ספונטני, כי אם זה ספונטני זה לא יקרה, הרי כל יום את תפתחי. אז תחליטי מראש באיזה יום את לא עובדת, וביום הזה אל תעבדי. בקיצור, להגדיר את זה מראש. שלא כל רגע ביום-יום שלכן תהיו בהתלבטות אם כן לעבוד או לא לעבוד, תדעו מתי אתן כן ומתי אתן לא.

זמינות – כמה ומתי

תעשו החלטה בקשר לזמינות שלכן במיילים, שיחות, וואטסאפ. וואטסאפ יכול לגזול כל כך הרבה מהזמן שלנו. וגם אם אתן חייבות להיות זמינות, תחשבו באיזה פרקי זמן אתן יכולות לאפשר לעצמכן לא להיות זמינות ולהתעסק רק בעניינים אישיים.

לצורך העניין, אתן יכולות להחליט שאתן בודקות את וואטסאפ פעמיים בשעות אחר הצהריים והערב, נגיד פעם אחת בשעה 17:00 ופעם אחת בשעה 20:00. ובין לבין אתן לא פנויות לענייני עבודה.

זה כמובן תלוי בתפקיד שלך וכמה את צריכה להיות זמינה. אבל בדרך כלל, מהניסיון שלי וממה שאני מכירה, אנחנו יותר זמינות ממה שאנחנו חייבות להיות. הזמינות שלנו היא לא באמת נדרשת 24/7.

קודם תגדירו עבור עצמכן מתי אתן רוצות להיות זמינות, ואחרי שהגדרתן עבור עצמכן, תנסו לאט לאט להגדיר עבור הלקוחות שלכן, עבור הבוסיות שלכן, עבור הקולגות שלכן – מתי אתן לא זמינות ומתי אתן מתעסקות רק בעניינים אישיים.

לצמצם את הג'ינגול

עוד משהו משמעותי שאני מציעה לכל אחת לעשות זה לא לנסות לעשות גם וגם. כלומר, לא להיות עם הילדים ולענות תוך כדי למיילים או לא להיות בעבודה ובין לבין לעשות סידורים בענייני הבית.

אם אתן יכולות, כן? לפעמים אין ברירה, לפעמים נכנס מייל דחוף בזמן שאתן עם הילדים. אבל בהמשך למה שאמרתי על לקבוע שעות עבודה, תנסו לדבוק בשעות האלה ולהימנע מהג'ינגול כי ג'ינגול גם פוגע באפקטיביות. אנחנו לא מספיק עם הילדים ולא מספיק בעבודה, עושות את שניהם, אבל בשניהם אנחנו לא ב- 100% שלנו.

וכאן גם אנחנו חופרות לעצמנו את הבור של רגשות האשמה. זה מייצר המון רגשות אשם. זה בסדר לעבוד אחה"צ, אבל אם את עובדת אחה"צ תגידי לבני הבית "אני הולכת לעבוד עכשיו על המחשב" או "אני הולכת לעשות שיחות בשעה הקרובה, אחרי זה אחזור ואהיה איתכם".

זאת אומרת תדעו מתי אתן עובדות ומתי לא עובדות. זה עושה הבדל מאוד מאוד גדול.

נוהל סגירת יום

עוד עצה שיש לי לתת לכן, זה לעשות נוהל סגירת יום בעבודה. לסיים את היום, מתי שסיימתן את שעות העבודה שלכן, בלכתוב כמה דברים שתרצו לעשות מחר. כתבו את המשימות פתוחות, מה שלא סיימתן, או מה שאתן יודעות שמחר צריך לקרות. זה יעזור למוח שלכן פחות להתעסק במה עוד צריך לעשות, ומה לא הספקתי, כי זה רשום על פתק/ביומן/ברשימת המשימות.

אם זה כתוב אז אתן יודעות שאתן הולכות לעשות את זה, הולכות להגיע לזה מחר.

בקיצור מה שאני מציעה לעשות זה לסיים את היום במעיין סריקה של "מה נשאר לי לעשות" או "איזה קצוות נשארו פתוחים", ולרשום אותם.

ואחרי זה לעשות איזשהו מעבר. למשל לסגור את המחשב, להניח את הטלפון בצד, ולעבור לחלק הבא של היום. מעיין נוהל כזה של סיום יום העבודה ומעבר לחלק השני של היום. 

דבר אחרון. אני יודעת שהנושא של איזון בית-עבודה יכול לגרום להרבה רגשות אשמה, ואני רוצה להזכיר משהו שאם תיקחו משהו מהפרק הזה – תיקחו את זה.

אנחנו חיות בעולם עמוס, מלא במשימות. אנחנו מחזיקות המון ג'ינגולים באוויר בכל רגע נתון ואנחנו תותחיות ומדהימות ופנתרות שאנחנו מצליחות לעשות את כל מה שאנחנו עושות. אוקיי? זה לא סותר את זה שאנחנו רוצות לעשות שינוי. אבל תזכרו ששינוי לוקח זמן וכל צעד שתעשו יקדם אתכן לעבר האיזון שאתן מחפשות.

מה אני מנסה להגיד?

זה בסדר שקשה לנו עם איזון בית-עבודה. זה בסדר, אלו החיים.

תעצרו לחשוב מה אתן רוצות ותתמקדו במה שהצליח ולא במה שלא הצליח. אתן תראו איזה הבדל זה עושה. שינויים קטנים שיעזרו להגיע לחיים שאתן רוצות לחיות. כל הדבר הזה שדיברתי עליו, זה החיים שלנו. ככה החיים שלנו נראים ואם אנחנו רוצות לעשות שינוי, אנחנו נעשה שינוי – לאט, בנחת, ממקום של בחירה, ואתן תראו שדברים ישתנו.

לסיכום

מה שאני רוצה שתעשו בעקבות הפרק הזה הוא שתבחרו איך אתן רוצות שהחיים יראו מבחינת איזון בית-עבודה, ואז תעשו אחד מהצעדים שאמרתי כדי ליישם את זה: הגבלת שעות העבודה, הגבלת שעות זמינות, הגבלת שעות משימות הבית, נוהל סגירת יום ו/או להתמקד במה שמצליח ולא במה שלא.

אשמח לדעת מה חשבת על הפרק! כתבי לי בתגובות.

תודה רבה שקראת את התמלול של הפרק הזה, ואנחנו נתראה בפרקים הבאים!

Picture of יערה אופיר

יערה אופיר

מאמנת לאפקטיביות וניהול זמן

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תפריט נגישות