מסיימות את היום בתחושה שלא הספקתן כלום (למרות שאובייקטיבית עשיתן מלא דברים)?
מדלגות על הישגים והצלחות כאילו לא קרה שום דבר, אבל עוצרות ומתאבססות על כל דבר שלא הצליח או שלא הספקתן?
בפרק הזה נדבר על למה אנחנו נוטות להתמקד במה שלא הצליח, מה המחירים של זה, מה בדיוק אנחנו מגדירות כהצלחה ואיך אפשר להרחיב את ההגדרה הזאת, והכי חשוב – איך אפשר לאמן את המוח להתמקד בהצלחות?
להאזנה לפרק:
תוכן הפרק:
היי וברוכות הבאות לבול בזמן, פודקאסט על איך לנהל את הזמן כך שתוכלו גם ליהנות וגם להגשים חלומות.
היום נעסוק בנושא שיבוא לכן בול בזמן: איך להתמקד בהצלחות ולא לדלג על מה "שכן" – כלומר מה שכן הצליח, מה שכן עבד, מה שכן עשינו, בניגוד להתמקדות במה "שלא"?
עד סוף הפרק אתן תדעו למה המוח שלנו כל כך אוהב להתמקד במה שלא הצליח לנו ומה שלא עשינו, מה המחיר שאנחנו משלמות על זה, ואיך ליצור הרגל חדש – להתמקד במה ש"כן".
ללמוד להתבונן על מה שכן
היום אנחנו הולכות לדבר על משהו שכולנו עושות, לא בכוונה אבל בעקביות – מתעלמות מההצלחות שלנו. אנחנו יכולות לסיים יום שבו עבדנו קשה, טיפלנו בילדים, התעסקנו בענייני הבית, ועוד מליון ואחד דברים, ועדיין ללכת לישון עם התחושה שלא עשינו כלום.
וזה מתחבר לעוד נטייה שיש לנו, שאם סיימנו או הצלחנו או הספקנו משהו אנחנו מייד נמשיך לדבר הבא, אבל אם לא עשינו משהו אז נעצור הכל וניתן לזה את כל הפוקוס, נתבאס על עצמנו ונתאכזב מעצמנו.
ואני רוצה לדבר על איך להסיט את הפוקוס ממה שלא למה שכן. המטרה של הפרק הזה היא לא לגרום לכן לעשות יותר, אלא להראות לכן איך אפשר להתמקד במה שכן עשינו וכן הספקנו.
למה אנחנו מתעלמות מהצלחות?
מה שנתמקד בו – יגדל
בגדול, המוח שלנו עובד ככה שאם הוא מקבל איתות שמשהו חשוב, הוא ישים לב אליו יותר. כלומר אם שמנו משהו בפוקוס, אנחנו נשים לב יותר לדבר הזה. כמו שכשאנחנו רוצות לקנות מכונית מסוג מסוים ואז אנחנו רואות רק אותה על הכביש, או כשאנחנו בהריון ואז אנחנו רואות מסביבנו רק נשים בהריון.
כל מה שנתמקד בו – יגדל. זה משפט כזה שמסתובב בעולם ההתפתחות האישית, אבל זה לא חוק רוחני, זה ממש איך שהמוח שלנו עובד. אם נתמקד במשהו אנחנו נראה אותו יותר.
יש משהו שמל רובינס סיפרה שממש אהבתי. מל רובינס היא זו מחוק 5 השניות. היא כותבת שבתקופה קשה בחיים שלה היא החליטה לנסות לחפש בכל מקום לבבות – על המדרכה, בעצים, בעננים, בקפה שלה. ממש במודע חיפשה צורות של לב בכל מקום. וככל שהיא חיפשה אותם יותר, ככה היא ראתה אותם יותר, עד שהיא הגיעה למצב שהיא רואה אותם כבר בלי להתאמץ. היא אותתה למוח שלה לחפש את הלבבות, שכמובן תמיד היו שם, והמוח שלה הקשיב.
וזו דוגמה יפה שממחישה את זה שברגע שאנחנו שמות את הפוקוס על משהו, אנחנו נראה אותו יותר. ואם ליישם את זה על הנושא של הפרק – אם נחפש כשלונות אנחנו נראה יותר כשלונות, ואם נחפש הצלחות נראה יותר הצלחות, בלי שום קשר למצב האובייקטיבי כביכול.
מה שזה לא מסביר זה למה. למה אנחנו כל כך רגילות לחפש מה לא עשינו ומה לא הצליח? אז בסדר, מה שמתמקדות בו גדל, אבל מה גורם לנו דווקא להתמקד בזה?
יש הרבה סיבות אבל אנחנו נתמקד במרכזיות מביניהן.
הטיית השליליות
קודם כל יש את הנושא של הטיית השליליות.
חוויות שליליות נרשמות כיותר חשובות, שאפשר לקבל מהן יותר מידע, ולכן המוח שלנו נוטה להתמקד בהן יותר.
המוח שלנו בנוי לזהות סכנות, בגלל כל הנושא ההישרדותי שדיברתי עליו לפני כמה פרקים. סיפרתי שיש לנו מוח של ציידים-לקטים, וכדי לשרוד בטבע לפני 300,000 שנה היה צריך לשים לב לסכנות, ולכן יש לנו מוח שמאומן ספציפית בזה – לשים דגש ולהתמקד באירועים שליליים..
תרבות ששמה דגש על כשלונות
הסיבה השנייה, שהיא די ענקית, היא בגדול התרבות שאנחנו חיות בה.
העניין הוא שבכל מקום אנחנו פוגשות את הנושא הזה של התמקדות במה שלא הצלחנו: במבחנים בבית ספר מסמנים ומדגישים את הטעויות שלנו, משובים בעבודה הרבה פעמים יתמקדו בטעויות ובכשלונות, וכנראה שכשהיינו ילדות ההורים שלנו הדגישו הרבה פעמים את מה שעשינו לא בסדר.
ואני לא אומרת את זה ממש כביקורת, אלא כדי להראות שזה שיח שפשוט קיים, הוא באוויר, ואנחנו חלק ממנו. אנחנו חלק מחברה שממש טובה בלהתמקד במה שלא עבד, מה שלא הצליח ומה שלא עשינו.
לא רק הישגים הם הצלחה
נקודה נוספת וממש חשובה היא מה אנחנו מחשיבות כהצלחה.
אם נגיד קמתי בבוקר מאוד עייפה והחלטתי לקחת כמה שעות לעצמי במקום לעבוד, זו הצלחה או כישלון? אם אמרתי "לא" לפרויקט שהרגיש לי שהוא לא נכון עבורי, זו הצלחה או כישלון?
אנחנו רגילות לחשוב על הצלחה במונחים של עשייה – סימנתי וי, הספקתי, סיימתי. אבל גם דברים כמו הקשבתי לעצמי, נחתי, לקחתי צעד אחורה, אמרתי "לא" – כל אלה הם הצלחות!
הצלחות שקופות
ועוד בהקשר הזה, יש המון דברים שהם הצלחות אבל לא נרשמים אצלנו בכלל.
אם חברה הייתה מבואסת ותמכתי בה ועודדתי אותה – זו הצלחה. אם תפסתי את עצמי גוללת באינסטגרם ועצרתי והלכתי לעשות משהו אחר – זו הצלחה. אם כעסתי על הילדות שלי אבל הצלחתי להגיב בצורה מאופקת – זו הצלחה.
מבינות? הצלחה זה הרבה מעבר ללעשות וי על משימה ברשימת המשימות, ויש מגוון ממש גדול של הצלחות שבכלל לא נרשמות אצלנו במוח ככאלה.
עוד דברים שלא נרשמים אצלנו במוח כהצלחות זה כל מליון הדברים השקופים שאנחנו ללא ספק עושות כל יום ומדפדפות אותם תוך שנייה – אם זה בעבודה, בבית, מול המשפחה. דברים כמו לארגן, לסדר, להסיע, לענות להודעות, לכתוב מיילים, לנהל ישיבה, להעביר מצגת, לדבר עם לקוחות ועוד ועוד, ערימות של משימות שקופות שלא רק שאנחנו לא רואות אותן כהצלחה, אנחנו לא רואות אותן בכלל.
אז למה אנחנו לא מתמקדות בהצלחות?
אם אני אסכם שנייה את החלק הזה – אנחנו פחות מתמקדות בהצלחות ונוטות יותר להתמקד במה שלא עשינו או לא הצלחנו, ואז זה מעגל קסמים כי ככל שיותר נתמקד ב"לא" ככה נראה את זה יותר ויותר.
יש כמה סיבות שאנחנו לא מתמקדות במה שכן – הטיית השליליות, החברה שאנחנו חיות בה, והעובדה שיש המון דברים שבכלל לא נרשמים אצלנו כהצלחה.
ואז מה שקורה זה שגם כשיש הצלחות, ואני מקווה שהבנתן שכל הזמן יש, אנחנו פשוט לא רואות אותן!
המחירים של להתמקד במה "שלא"
כמובן שלכל הדבר הזה יש מחירים. אם אנחנו מתמקדות רק במה "שלא", המחיר הוא שאנחנו מרגישות מתוסכלות כל הזמן שאנחנו לא מתקדמות – אפילו כשאובייקטיבית כן התקדמנו.
זה מוריד לנו את האנרגיה, את המוטיבציה, את הביטחון העצמי, וכמו שאמרתי זה פשוט מעגל שממשיך ומזין את עצמו.
לעומת זאת ברגע שנתחיל להתמקד יותר בהצלחות במה שכן, תחושת המסוגלות שלנו תגדל, הסיפוק יגדל, המוטיבציה תעלה, הביטחון העצמי יעלה, ובגדול אנחנו נרגיש הרבה יותר טוב עם עצמנו. וברור שזה מה שאנחנו רוצות, לא?
אז עכשיו שהבנו את הסיבות ואת המחירים, בואו נדבר תכלס – איך להתמקד במה שכן הצליח?
איך להתמקד בהצלחות?
כתיבת הצלחה יומית
הטכניקה הראשונה היא להכניס הרגל יומי של כתיבת הצלחות. כלומר כל יום לכתוב הצלחה אחת שהייתה לך היום.
המפתח ליצירת הרגל חדש זה להחליט בדיוק איפה, מתי ואיך תעשי אותו. להגיד "אני אכתוב לעצמי כל יום הצלחה" זה לא מספיק. תהיי ספציפית. למשל – אני אכתוב כל יום הצלחה יומית במחברת הצלחות שיש לי ליד המחשב, כשאני מסיימת את יום העבודה. או אני אכתוב כל ערב הצלחה יומית בפתק ייעודי בטלפון, לפני שאני מניחה את הטלפון בצד והולכת לישון. כלומר תחליטי על מתי ביום את עושה את זה, איפה תהיי כשתעשי את זה, ואיפה את כותבת. ההחלטה הזאת תעזור לך לבסס את ההרגל, וההרגל יעזור לך לחפש את ההצלחות באופן אקטיבי ולאמן את המוח שלך לראות אותן יותר.
ועכשיו אני רוצה להזכיר לך שהצלחה יכולה לבוא בהרבה צורות. זה יכול להיות משימה שסיימת, אבל זה יכול להיות גם שהסכמת לעצמך לנוח, שהקדשת זמן לשיחה טובה עם מישהו, שהכנת לעצמך ארוחה בריאה, או שהיית סבלנית איפה שאפשר היה לאבד סבלנות, ועוד ועוד. יש כל כך הרבה הצלחות כל יום, ותמיד אפשר למצוא כאלה כל עוד נחפש.
רשימת "עשיתי"
טכניקה שנייה שאני ממש אוהבת היא רשימת "עשיתי". אני לא חושבת שזה משהו שצריך לעשות כל יום, אבל כשאת מרגישה שאת לא יעילה או תקועה או צריכה בוסט של מוטיבציה, שבי וכתבי לך רשימת "עשיתי", עם כל הדברים שעשית היום. גם הדברים שלא נמצאים ברשימת המשימות, ויש המון כאלה. הרשימה הזאת כוללת דברים כמו לענות למיילים, לקפל כביסה, להסיע את הילד לחוג, לעזור לחברה.
אנחנו עושות עשרות דברים "שקופים" ביום, וכנראה שאת עושה הרבה יותר ממה שאולי נדמה לך. אז פעם בכמה זמן לשבת לכתוב רשימת "עשיתי" ולכלול בה הכל.
לכתוב משימות בדיעבד
בהקשר הזה טכניקה שלישית וקטנה שאני ממליצה עליה לכתוב משימות בדיעבד. כלומר אם את עושה משימה שלא מופיעה ברשימת המשימות, את יכולה לכתוב אותה בדיעבד ומייד לעשות עליה וי. עוד דרך קטנה אבל משמעותית להתמקד במה שכן ולא לדלג על הישגים.
אני לא מתכוונת לכל משימה קטנה שעשיתן, אלא לדברים שלא נכנסו לרשימת המשימות שלכן אבל כן עשיתן וכן היו משמעותיים.
לחגוג כל הצלחה
טכניקה רביעית שהיא בתכלס מיינדסט, היא להתתחיל להתאמן על לחגוג כל הצלחה. חגיגה קטנה, אפילו סמלית, אבל הרעיון הוא לא לדלג מעל הצלחות אלא לקחת כמה שניות להכיר בהן ולנשום אותן.
זה הרגל שדורש אימון ומודעות אבל הוא ממש שווה את זה. סיימת לכתוב אימייל שהיה לך קשה לכתוב? תעצרי, קחי נשימה עמוקה ותגידי לעצמך כל הכבוד. סיימת לסדר את המטבח? קחי לעצמך דקה עם כוס קפה לחגוג את ההצלחה.
הרעיון הוא לא להתעלם מהצלחות אלא להתייחס אליהן, לקחת נשימה עמוקה, להגיד לעצמך "איזה יופי! עשיתי את זה", ורק אז להמשיך הלאה.
כמובן שאם הייתה לך הצלחה גדולה, סיימת פרויקט וכו', אז לחגוג את זה יותר ברצינות וממש לתגמל את עצמך במשהו שעושה לך טוב, החל משנ"צ מפנקת, לקנות לעצמך משהו שרצית, בילוי שאת אוהבת, חופשה – תלוי בגודל הדבר שסיימת.
שיתוף
הטכניקה החמישית והאחרונה היא שיתוף.
את ועוד חברה, או קבוצה של חברות, יכולות לפתוח נניח קבוצת וואטסאפ שבה כל אחת כותבת בסוף היום משהו שהיא הצליחה היום. ככה תוכלו לעודד אחת את השנייה ולהרים אחת לשנייה, וגם ליצור מחויבות הדדית.
כשאנחנו מרגישות שהכל הולך טוב יהיה לנו קל לחשוב על הצלחות. אבל מה קורה בימים יותר קשוחים? כאלה שאנחנו מרגישות שתכלס לא עשינו שום דבר מוצלח? במקומות האלה ההדדיות יכולה לעזור ולייצר מחויבות להתאמץ ולכתוב, מחויבות שהיא לא רק כלפי עצמנו.
לסיכום
בפרק הזה דיברנו על הנטייה שיש לנו להתמקד במה שלא עשינו ולא במה שכן, ואיך להתמודד עם זה.
הסברתי למה זה קורה ומה המחירים של זה, ואז פירטתי על 5 טכניקות שיעזרו לך להתמקד בהצלחות ובמה שכן. הטכניקות הן כתיבת הצלחה יומית, רשימת "עשיתי", הוספת משימות בדיעבד, לנשום את ההצלחות, ושיתוף.
אני מזמינה אותך לבחור אחת מהטכניקות האלה ולנסות אותה בימים הקרובים. זה תרגול שיכול לקחת זמן אבל תזכרי את סיפור הלבבות של מל רובינס, ככל שתתרגלי לראות את ההצלחות שלך ולהתמקד במה שכן, ככה זה יבוא יותר בטבעיות ויותר בקלות וישפיע עלייך לטובה בכל התחומים.
איזו טכניקה את הולכת לנסות? ומה חשבת על הפרק? ממש אשמח שתכתבי לי!
אני אשמח לשמוע ממך: כתבי פוסט בקבוצת הפייסבוק בול בזמן או שלחי לי הודעה באינסטגרם וספרי לי!
תודה רבה שקראת או האזנת ואנחנו נשתמע בפרקים הבאים
