8 דברים שאני עושה כל יום כדי להיות יעילה ואפקטיבית, בלי להרגש במירוץ | עונה 3 פרק 6

היי וברוכות הבאות לתמלול של פרק מתוך הפודקאסט שלי "בול בזמן". היום נעסוק בנושא שיבוא לכן בול בזמן: 8 דברים שאני עושה כל יום כדי להיות יעילה ואפקטיבית, בלי להרגיש במירוץ.

עד סוף הפוסט את את תדעי מה ההרגלים שהכנסתי לחיים שלי, ואני עושה ממש כל יום, כדי לוודא שאני מספיקה את מה שחשוב לי, מגיעה למטרות שלי, עושה את כל מה שאני צריכה ולא אשחק בדרך.


ההבדל בין להיות יעילה ללהיות אפקטיבית

יש אנשים שמשתמשים במילים "יעילה" ו"אפקטיבית" כמילים נרדפות, אבל זה לא אותו הדבר.

יעילות מבחינתי זה אומר לעשות דברים בצורה ממוקדת וחסכונית בזמן. להספיק משימות, לא להתפזר, לא להימרח.

אפקטיביות מבחינתי זה אומר לעשות את הדברים שבאמת מקדמים אותי ואת המטרות שלי, ומקדמים אותי לעבר אורח החיים האידיאליים שלי.

ושני הדברים האלה חשובים לי! אני רוצה להספיק דברים ביעילות, ואני רוצה לעשות את הדברים שחשובים לי, וההרגלים שאני מדברת עליהם בפרק הזה משרתים את שתי המטרות האלה.

תפיסת החיים שלי בכל מה שקשור לניהול זמן היא שאני לא רוצה לחיות במירוץ או מרדף אחרי משימות. יום העבודה האידיאלי שלי הוא יום שבו אני מספיקה את מה שרציתי, אבל גם עושה את זה בנחת וגם בלי לעבוד מלא מלא שעות.

הספקים זה ממש לא מטרת העל שלי, כי אני לא מוכנה לשלם את המחירים של לעבוד במצב של לחץ.

אז בואי נדבר על מה אני עושה כל יום כדי גם להספיק יותר, גם להספיק את מה שחשוב, לא להתפזר, להיות מפוקסת, אבל גם להתקדם במה שחשוב לי ולא לפעול תחת לחץ. בואי נצלול להרגלים:


הרגל ראשון – אני לא מתחילה לעבוד בלי לדעת בדיוק על מה אני עובדת

אחד ההרגלים שפוגעים מאוד ביעילות שלנו הוא להתחיל את היום בלי תכנית מסודרת, אלא פשוט "להתנפל" על העבודה.

אני יודעת שזה מפתה, ואולי מרגיש שחבל על הזמן של התכנון בבוקר, אבל תכנון מסודר של המשימות חוסך כל כך הרבה התלבטויות ומריחות זמן בהמשך היום!

אז מה אני עושה? אני פותחת קודם כל את Todoist, עושה את צ'קליסט פתיחת יום העבודה שלי, ואז עוברת על המשימות שכתובות לי להיום, בוחרת מה הכי חשוב, מתעדפת, ורק אז יוצאת לדרך עם יום העבודה שלי. 


הרגל שני – אני עובדת עם רשימת משימות מסודרת + טיימר פומודורו

אחרי שהחלטתי מה אני עושה היום וסידרתי את רשימת המשימות, אני מתחילה לעבוד עליהן אחת אחת לפי הסדר שאני קבעתי. בגלל שכבר החלטתי מה אני הולכת לעשות, אני לא צריכה כל היום להתלבט – נשאר לי רק לבצע.

אז אני מפעילה לעצמי טיימר של 25 דקות, עובדת על המשימה הראשונה שבחרתי, עושה הפסקה של 5 דקות, ואז חוזרת לעוד 25 דקות – על אותה משימה או על המשימה הבאה. וככה ממשיכה לאורך יום העבודה שלי (עם הפסקות ארוכות יותר מדי פעם).


הרגל שלישי – אני לא עובדת כשהטלפון שלי נמצא פיזית לידי

מכירה את זה שאת רק שנייה מציצה בטלפון ופתאום עברו 20 דקות? אז כדי שזה לא יקרה אני מניחה את הטלפון פיזית בחדר אחר, ועכשיו בקנדה זה אפילו בקומה אחרת!

אני לא שמה לידי את הפיתוי הזה בכלל כי אני יודעת שאני אגע בו אם הוא יהיה כאן. כי ככה זה, הטלפון ממכר.

זה לא שאני בלי הטלפון כל היום, אני ניגשת אליו רק בהפסקות, כי בזמן העבודה הוא פשוט פוגע לי ביעילות וביצירתיות בצורה משמעותית.


הרגל רביעי – אני לא עובדת כשוואטסאפ ורשתות חברתיות פתוחים במחשב

אין שום סיכוי להיות ממוקדת כשכל רגע את רואה שיש לך עוד הודעה, עוד מישהו הגיב לפוסט שלך, עוד מישהו שלח לך וואטסאפ.

אני מקצה זמן ספציפי למענה להודעות ולזמן סושיאל, ובשאר הזמן, כל מה שפתוח לי במחשב זה מה שקשור לעבודה – הפרויקט הנוכחי, גוגל קאלנדר וטודואיסט. 


הרגל חמישי – אני מתחילה את היום עם הפרויקטים החשובים שלי

השעות של הבוקר הן השעות שבהן אני הכי בפוקוס, וזה הזמן שלי לקדם את הדברים שחשובים לי – לכתוב ניוזלטר, לכתוב פרק לפודקאסט, לבנות דפי נחיתה, לעבוד על מוצרים ופרויקטים חדשים.

אלה הדברים הכי משמעותיים, שהכי מקדמים אותי ואת העסק שלי, ואם אני אדחה אותם לסוף היום הם פשוט לא יקרו.


הרגל שישי – אני משאירה לסוף היום משימות קטנות, בירוקרטיות, שלא דורשות ריכוז

בהמשך ישיר לסעיף הקודם, כן יש לי זמן למשימות קטנות יותר שלא דורשות המון ריכוז – וזה לקראת סיום יום העבודה שלי. מיילים, דברים טכניים, עניינים פיננסיים – כל אלה כתובים ברשימת המשימות שלי ומחכים בסבלנות שיגיעו השעות שבהן ממילא יש לי פחות אנרגיה.

אני אומרת "מחכים בסבלנות" כי אני יודעת שאלה משימות שהכי מפתה להעיף כמה שיותר מהר, אבל אם אני אעשה את זה הן ישתלטו לי על הלו"ז ולא יאפשרו לי להגיע לדברים הגדולים.


הרגל שביעי – אני עושה הפסקות ודואגת לניהול האנרגיה שלי

מכיוון שכל המשימות מתוכננות מראש ואני דואגת להיות יעילה ואפקטיבית, אני יכולה בלי שום רגשות אשמה לקחת הפסקות קטנות במהלך היום, ללכת לשבת עם כוס קפה בשמש לעשר דקות כשאני צריכה להיטען מחדש, לישון שנ"צ כל יום.

לא רק שזה לא פוגע ביעילות שלי, אלא להיפך, זה מאפשר לי לעבוד הרבה יותר טוב כי אני לא מרוקנת מאנרגיה. שלא לדבר על ההשפעה של זה על מניעה של שחיקה.


הרגל שמיני – אני קובעת שעת סיום ברורה ליום העבודה שלי

הילדות שלי כבר יחסית גדולות (11 ו- 8 כרגע) ולא מאוד צריכות אותי אחר הצהריים, ולכן פחות או יותר אני יכולה לעבוד מבוקר עד לילה, עם כמה הפסקות להסעות לחוגים וכאלה. כי תכלס – העבודה אף פעם לא תיגמר, ותמיד יהיה עוד משהו לעשות.

אבל אני רוצה לעבוד פחות! פחות אבל יעיל, ולא לעשות עם עצמי כל יום משא ומתן על שעת סיום העבודה שלי. יש לי שעת סיום קבועה, ובשעה הזאת אני מסיימת. ומה שלא הספקתי? כתוב ומסודר בטודואיסט ויחכה לי למתי שיתאים לי לעשות את זה.


לסיכום

בפרק הזה דיברנו על 8 דברים שאני עושה ממש כל יום עבודה כדי להיות יעילה ואפקטיבית, לוודא שאני מספיקה את מה שחשוב לי, ועושה את זה בנחת ובלי להלחיץ את עצמי. כל ההרגלים האלה ביחד עוזרים לי לעבוד בפוקוס, ולדעת שבסיום יום העבודה שלי באמת התקדמתי, אבל לא סיימתי עם הלשון בחוץ. וזה ממש חשוב לי.

אם יש לכן שאלות על משהו מהדברים שדיברתי עליהם בפרק, או שאתן רוצות לספר לי על הרגלים שיש לכן שעוזרים לכן להיות יותר אפקטיביות, אתן מוזמנות להיכנס לקבוצת הפייסבוק בול בזמן – ניהול זמן להגשמה והנאה! מחכה לשמוע מכן שם.

תודה רבה שקראתן, ונתראה בפרקים הבאים!


רוצה לשמוע עוד?
מוזמנת להאזין לפרק המלא בפודקאסט שלי, בול בזמן!

 
להאזנה לפרק:


תמונה של יערה אופיר

יערה אופיר

מאמנת לאפקטיביות וניהול זמן

2 תגובות

  1. חייבת לציין שאת כותבת מהמם! כתבתי לעצמי הרבה נקודות ואתחיל בזה..
    רק מה שכן..אחרי שקראתי על מה שכתבת שצריך להתחיל את היום עם הפרוייקטים האישיים שמקדמים אותי כי אני בשיא האנרגיה, אז זה ממש הפיל אותי..
    מכיוון שאני שכירה, חרדית, אמא ל7 ילדים מתוקים, שמסיימת את העבודה רק ב16:00 ומגיעה הביתה ב 17:00..גמוווורהה ועייפה, ואפילו שבעלי מפרגן לי
    ואני ישנה (יותר משעה!!) אני קמה ללא מרץ וחיות כי השעה כבר 19:00 ואני יודעת שבזמן שנשאר לי יש לי להעמיד ארוחת צהריים למחר(שלוקח לי לפחות שעה וחצי)
    ויש את כל זמן ההשכבה בערב, מקלחות, ארוחת ערב…. בקיצור הבנתי שאין לי שום זמן ל"פרוייקטים האישיים" של עצמי (ויש לי המון!!) ולכן אחרי שקראתי את המאמרים שלך
    (שכל מילה שם זהב!) פשוט יצא לי כל האויר….ואני פשוט מיואשת…וסליחה שכתבתי את זה..הרגשתי שהייתי חייבת…
    אולי יום אחד יהיה לך אפשרות לכתוב על שכירות שאין להם זמן לנשום והאנרגיה שלהם בערב היא הכי נמוכה שיש…ואין להם כוח לעשות כלום…
    אשמח מאוד מאוד לתגובה…

    1. קודם כל תודה שכתבת לי ואני מרגישה מהמילים שלך מצד אחד את הרצון להגשים חלומות ולהספיק את מה שחשוב לך, ומצד שני את הקושי והתסכול מקוצר הזמן וריבוי משימות החיים.
      עצם זה שכתבת לעצמך נקודות מהמאמר שלי רק מראה שיש מה לעשות! ברור ששכירה עם 7 ילדים זה לא כמו עצמאית עם 2, ועדיין אני יודעת ובטוחה שתמיד אפשר לעשות פעולות שיהפכו את החיים ליותר קלים, יותר יעילים ויותר רגועים. אז לגמרי תתחילי בזה, ואני בטוחה שכבר תראי שינוי משמעותי. אחד העקרונות שאני מדברת עליהם לאחרונה הוא "לא להתווכח עם המציאות". כלומר יש את המציאות הקיימת – אנחנו לא רבות איתה, לא מנסות להתנגד אליה, אלא בודקות מה אנחנו יכולות לעשות ביחד איתה. את יכולה לקרוא/לשמוע על זה כאן:
      https://yaararecommends.com/podcast/s3-e7/

      ושוב תודה שכתבת לי ואיזה כיף שאת נהנית ונתרמת מהתכנים שלי!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תפריט נגישות